פרשת וארא

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא הפרשה השנייה בספר שמות. היא מספרת על הופעת ה' אל משה, על הבטחת הגאולה ועל חלק משושלת משפחת משה ואהרן. בפרשה גם מתוארים שבעה מתוך עשר המכות שנשלחו על מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.

ה' מודיע למשה שהוא יוציא את בני ישראל ממצרים כדי לקיים את ההבטחה לאבות על ארץ כנען. הוא מצווה על משה להבטיח לעם שיגאלו. בני ישראל לא מקשיבים למשה בגלל הקושי והשעבוד שהם חווים, ולפי הפרשנים גם עקב מצוקתם הרוחנית. ה' שולח את משה שוב אל פרעה, ובשלב מסוים מצווה לדבר גם עם אהרן.

התורה מפרטת את עובדות משפחת לוי: בני לוי, גרשון, קהת ומררי, ובניהם. בתוך השושלת מופיעים גם עמרם ושני בניו משה ואהרן. פורטות נישואיו של אהרן לאלישבע בת עמינדב, הולדת ילדיו ונכדו פינחס. נושא נישואי משה הוזכר קודם בפרשת שמות, ולכן כאן אינו מפורט.

ה' נותן למשה ואהרן אותות כדי לשכנע את פרעה ואת העם. אהרן זורק את מטהו והוא הופך לנחש. גם חרטומי מצרים מנסים ומראים מטות שנראים כנחשים, אך מטהו של אהרן בולע את מטותיהם. למרות המופתים פרעה מקשה את לבו ואינו משלח את העם.

הפרשה מתארת שבע מכות:
- מכת דם: מים נהפכים לדם, דגים מתים והמים סרוחים.
- מכת צפרדע: צפרדעים מילאו את הארץ ובתי המצרים.
- מכת כינים: כינים פשטו על בני אדם ובעלי חיים.
- מכת ערוב: תערובת של חיות הרסה את הארץ, פרט לגושן שבו ישבו בני ישראל.
- מכת דבר: מגפה בפועלי המצרים ובבהמתם; מקנה ישראל לא נפגע.
- מכת שחין: פיח מהכבשן הופך לנגעים על בני אדם ובהמה.
- מכת ברד: ברד כבד ולתוכו אש; נגרם נזק גדול לשדות ובעלי החיים שבחוץ. פרעה מבקש הפסקת המכה, אך שוב מסרב לשלח את העם.

קוראים את הפרשה בשבתות הנופלות בין כ"ה בטבת ל, ג' בשבט.

ההפטרה היא מנבואתו של יחזקאל, ופונה נגד פרעה ומצרים. במנהגים מסוימים קוראים הפטרות שונות בשבת ראש חודש שבט.

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא הפרשה השנייה בספר שמות. בה ה' מדבר עם משה ואומר שהוא יוציא את בני ישראל ממצרים.

ה' אומר למשה לשמוע ולהודיע לעם שהם עומדים להיגאל. העם לא מקשיב בגלל הקושי והעבודה הקשה במצרים.

התורה מספרת על בני לוי. שם מופיעים גם משה ואהרן ובני משפחתם. כתוב שאהרן נשא את אלישבע והיו להם ילדים, ביניהם פינחס.

אהרן זורק מטה והמטה הופך לנחש. גם הקוסמים של פרעה עושים כך. המטה של אהרן בולע את המטות שלהם. פרעה לא שומע.

הפרשה מספרת על שבע מכות שארעו במצרים:
- דם: המים הפכו לדם.
- צפרדע: צפרדעים מילאו את הארץ.
- כינים: חרקים קטנים פשטו על האנשים והבהמות.
- ערוב: חיות סרוחות גרמו נזק, חוץ באזור גושן בו ישבו בני ישראל.
- דבר: מחלה פגעה בבעלי החיים של המצרים.
- שחין: נוצרו פצעים קשים בגוף.
- ברד: ירד ברד גדול עם אש וגרם נזק לשדות ולחיות בחוץ.

ההפטרה היא מנבואתו של יחזקאל נגד פרעה ומצרים.