פשע מלחמה

פשע מלחמה, או בשמו הרשמי "הפרה של חוקי ו/או מנהגי המלחמה", הוא עבירה חמורה לפי המשפט הבין-לאומי. מדובר בפעולות שבוצעו בזמן סכסוך על ידי חיילים או אזרחים מזוינים. בין הדוגמאות המרכזיות: הרג מכוון של אזרחים או שבויים, עינויים, לקיחת בני ערובה, ביזה והרס שאינו נדרש, אלימות מינית בזמן לחימה וגיוס ילדים לצבא. ביצוע פשע מלחמה מוביל לאחריות פלילית אישית של המבצעים ופקודיהם.

המושג התפתח מקודיפיקציות של המאה ה-19 וה-20 והתקבע לאחר מלחמת העולם השנייה במשפטי נירנברג. אמנות ז'נבה מ-1949 הרחיבו וחדדו הגדרות של פשעים אלה, וקבעו שמדינות חייבות לחקור ולהעמיד לדין מפרים. סעיף 8 לאמנת רומא מגדיר רשימה רחבה של פשעי מלחמה, הכוללת 74 פריטים לפי סוג העימות.

פשעי מלחמה מתחלקים לקבוצות, לפי סוג הסכסוך ולפי חומרת המעשים. דוגמאות חשובות שנמצאות ברשימה הן:
- תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית או מטרות אזרחיות.
- הרג מכוון, עינויים ופגיעות חמורות בגוף או בבריאות.
- אלימות מינית, אונס, עבדות מינית והיריון כפוי.
- לקיחת בני ערובה, ביזה והרס נרחב של רכוש אזרחי.
- שימוש בכלי נשק האוסרים עליהם, והפעלת טקטיקות שגורמות רעב כאמצעי לחימה.
- גיוס בני-נוער מתחת לגיל 15 ללחימה.

יש ארבע קבוצות עיקריות: שתי קבוצות לעימותים בין מדינות, וקבוצה שלישית ורביעית לעימותים שאינם בין-לאומיים (כמו מלחמות אזרחיות). חלק מהעבירות חופפות בין הקבוצות, והן התעדכנו במשך השנים כדי לכלול עבירות חדשות.

פשעי מלחמה עלולים להיחשב גם כפשעים נגד האנושות אם הם מבוצעים בקנה מידה גדול ובאופן שיטתי. "פשעים נגד האנושות" פירושם פשעים חמורים המבוצעים כחלק ממדיניות רחבה.

במהלך מלחמות גדולות, ובייחוד במלחמות העולם, בוצעו פשעי מלחמה נרחבים. השואה וההשמדה ההמונית של יהודים וקבוצות נוספות חשפו את הצורך בכללים ברורים ובאכיפה בינלאומית. לאחר מלחמת העולם השנייה הועמדה יהי פרקליטות והתקדמו ניסוחים משפטיים שמטרתם מניעת פשעים דומים בעתיד.

פושעי מלחמה יכולים לעמוד לדין באמצעות טריבונלים בינלאומיים ייעודיים. בנוסף, הם עלולים להיעצר ולהיות מועמדים לדין במדינות שבהן בוצעו העבירות, במדינות שהאגוד עליהן, או במדינות שמפעילות "סמכות שיפוט אוניברסלית", כלומר, יכולת לשפוט פושעים גם אם העבירות בוצעו מחוץ לשטחן.

ישראל חתומה ואשררה את ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949. אמנות אלה מחייבות חקיקה שתאפשר חקירה, העמדה לדין וענישה של מי שביצע הפרות חמורות.

פקודת מטכ"ל 33.0133 מקבעת את חובת חיילי צה"ל לפעול לפי אמנות ז'נבה והוראות נוספות על הגנה על נכסי תרבות. הפקודה דורשת שכל פקודת מבצע תכלול הנחיות רלוונטיות לאמנת ז'נבה. עם זאת, פקודת מטכ"ל היא הוראה צבאית פנימית ואינה כשלעצמה מקור להעמדה לדין פלילי.

במשפט הבינלאומי נהוג לחייב מפקדים באחריות לפקודותיהם. בישראל, הדין הפלילי לא מחיל עקרון רשמי של "אחריות המפקדים" בגין מעשי פקודיהם. המשמעות היא שבמקרים מסוימים אין דין פלילי ישיר למפקד על מעשי חייליו, כפי שנעשה בתחום הבינלאומי.

פשע מלחמה הוא מעשה רע שמבוצע בזמן מלחמה. זה נעשה על ידי חיילים או אנשים מזוינים. דוגמאות עיקריות: הרג אזרחים, פגיעה בשבויים (שבויים = אנשים שנתפסו במלחמה), עינויים, לקיחת בני ערובה, ביזה ואלימות מינית.

מאחורי המונח עומדות חוקים בינלאומיים שנוצרו כדי להגן על אנשים בזמן מלחמה. אחרי מלחמת העולם השנייה קבעו מדינות כללים ברורים, והאמנות של ז'נבה מ-1949 חיזקו זאת.

בין הדברים שנחשבים פשעי מלחמה יש: התקפה על אזרחים, פגיעה בבתי חולים, השתמשות בנשק אסור, גרימת רעב בכוונה, גיוס ילדים צעירים ללחימה, וביזה של רכוש אזרחי.

פושעי מלחמה יכולים לעמוד למשפט. לעיתים שופטים בינלאומיים שופטים אותם. גם מדינות יכולות לשפוט פושעים כאלה בבית המשפט שלהן.

ישראל חתמה על אמנות ז'נבה. אמנות אלה אומרות שחייבים לחקור ולשפוט מי שעשה הפרות חמורות.

פקודת מטכ"ל אומרת שחיילי צה"ל חייבים לפעול לפי אמנת ז'נבה. הפקודה דורשת להכניס הוראות האמנה לפקודות מבצע.

בעולם יש כלל שאומר שמפקדים אחראים למה שעושים חייליהם. בישראל כלל כזה לא מיושם בדין הפלילי באופן מלא.