פת הבאה בכיסנין היא מאפה שלא מקובל בדרך כלל "לקבוע עליה סעודה". כלומר, ברכתו שונה מזו של לחם רגיל. לחם רגיל מביא לומר לפניו "המוציא לחם מן הארץ" ואחריו ברכת המזון. על פת הבאה בכיסנין מברכים קודם האכילה "בורא מיני מזונות" (ברכה על מזונות העשויים מקמח) ואחריה ברכת מעין שלוש.
המאפה הזה מבוסס על בצק. בצק פירושו תערובת קמח ומים. הבסיס הוא אחד מחמשת מיני דגן (מיני דגנים). יש הבדלים בין פת הבאה בכיסנין ולחם רגיל, ולראשונים ניתנו שלושה פירושים שונים למה ההבדל.
מזונות מבוססי בצק שמבושלות או מטוגנות עמוק, כמו פסטה, קוסקוס או סופגניה, לא נחשבות בדרך כלל לפת הבאה בכיסנין. הן מסווגות כ"מעשה קדירה", מאכל שנעשה בכלי בישול, ולכן ברכתן בדרך כלל תהיה "מזונות" ואחריה "על המחיה".
השולחן ערוך מקבל את דיני פת הבאה בכיסנין לשלושת הסוגים שנידונו. בביאור ההלכה מובא שכל הדעות אינן תמיד סותרות. החוק הכללי הוא: אם אכלו את המאפה מבלי לקבוע עליו סעודה, מברכים עליו "בורא מיני מזונות". אך אם שינה את האכילה ואכל כמות שבאה במקום סעודה, דינו כהלחם, מברכים לפניו "המוציא" ואחריו ברכת המזון.
הפוסקים נחלקו מהו שיעור הקובע סעודה. השאלה האם זה תלוי בכוונה של האדם, בתוצאה (שובע) או בכמות ממוצעת שהחברה אוכלת בסעודה. גישת פשרה מקובלת דורשת שני תנאים יחד: לאכול כמות השווה ל־4 ביצים (כ־200 סמ"ק) וגם לשבוע מהאכילה, כולל כל מה שנאכל בסעודה.
המשנה ברורה מביא דעות נוספות, כולל דעות של הגר"א ופרשנים אחרים, שלפיהן שיעור הקביעות גדול יותר מ־4 ביצים וצריך להיקבע כשיעור סעודה רגילה. ערוך השלחן מציין גם דעה שלפיה השיעור הוא כחצי שיעור חלה (כ־21.6 ביצים לפי שיטת ר' חיים נאה).
בנוסף, הראשונים נחלקו האם אדם שקבע סעודה בכוונה על כמות קטנה מכלל המקובל, אכן קבע סעודה.
פת הבאה בכיסנין היא סוג של מאפה. מאפה = אוכל אפוי מבצק. בצק = קמח ומים. המאפה הזה בדרך כלל לא נחשב כ"לחם" לארוחה.
המאפה עשוי מאחד מחמשת מיני דגן (כלומר מסוגי דגנים). יש הסברים שונים למה הוא שונה מהלחם.
מזונות מבוססי בצק שאופים? לא תמיד. מאכלים מבושלים או מטוגנים, כמו פסטה או סופגניה, לא נחשבים לפת הבאה בכיסנין. קוראים להם "מעשה קדירה". עליהם מברכים בדרך כלל "מזונות".
אם אוכלים פת הבאה בכיסנין כמו חטיף קטן, מברכים לפני כן "בורא מיני מזונות". אם אוכלים כמות גדולה, כמו סעודה, אז מברכים לפניו "המוציא" ואחריו ברכת המזון.
יש חילוקי דעות מהי הכמות שמחשיבה סעודה. גישה מקובלת אומרת: צריך לאכול כמות ששווה ל־4 ביצים ולהרגיש שבע. יש שדורשים כמות גדולה יותר. אחרים אומרים חצי שיעור חלה, שזה הרבה יותר.
תגובות גולשים