צ'ארלס ויטמן

צ'ארלס ג'וזף ויטמן (24 ביוני 1941, 1 באוגוסט 1966) היה צלף בחיל הנחתים האמריקני שב-1966 ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. בסך הכל נהרגו 18 אנשים, כולל אשתו ומשרתו, אותן הוא הרג כמה שעות קודם.

ויטמן נולד בלייק וורת', פלורידה, במשפחה קתולית. היה חניך מצטיין בתנועת הצופים ושירת בחיל הנחתים. הוצב גם במפרץ גואנטנמו בזמן משבר הטילים בקובה. במהלך שירותו קיבל עיטורים כולל תג הצלף (תג המצביע על מיומנות בירי מרחוק). ב-1963 הועמד למשפט צבאי לאחר שגנב כלי נשק ואיים על נחת אחר; נידון ל-90 יום עבודת פרך.

ב-29 במרץ 1966 נפגש ויטמן עם פסיכותרפיסט באוניברסיטה ודיווח על מחשבות אלימות. הרופא כתב שהוא "שופע בעוינות" וביקש ממנו לחזור למפגש. ויטמן לא חזר.

ב-31 ביולי 1966 ויטמן החל להתכונן. לפני עלייתו למגדל הוא הרג את אמו ואחר כך את אשתו. הוא השאיר פתקים שבהם ביטא צער והנחיות לגבי ביטוח ותרומות למחקר בריאות הנפש. לאחר מותו התגלתה בדיקה כי היה לו גידול בהיפותלמוס במוח, שעשוי להסביר שינוי בהתנהגות.

ויטמן נכנס למבנה בתחפושת עובד ודחף עגלה שנראתה כעגלת אספקה. הוא קיבל היתר חנייה והגיע לקומה ה-27, ומשם עלה לקומת התצפית. שם היכה את פקידת הקבלה עדנה טונסלי; היא נפטרה מאוחר יותר. לאחר מכן בנה מחסומים ולקח שני רובי ציד.

הוא הכין נשק רב, בין היתר רובה רמינגטון 700 עם כוונת צלפים וקרבין M1 חצי־אוטומטי. בנוסף הביא אספקה לשהייה של כמה ימים במגדל.

הירי החל מהתצפית; עדי ראייה התקשרו למשטרה. ויטמן ירה בדיוק רב ופגע גם במרחקים של עד כ-450 מטר. האירוע גרם לפאניקה נרחבת, והרשויות המקומיות והפדרליות הגיעו לעזור. אזרחים חמושים ותלמידים סייעו בפינוי ובחילוץ פצועים. בסך הכול נפצעו 33 אנשים; אחד מהם מת שבוע לאחר מכן.

הירי נמשך כ-90, 93 דקות. ארבעה אנשים הגיעו לקומת התצפית יחד עם שוטרים. שוטרים וקצינים אזרחיים חדרו לקומה, איתרו את ויטמן וישבו עליו אש. בעקבות ירי של שאחד השוטרים והודפתו של נחת חמוש, ויטמן נורה למוות. שוטר Houston McCoy נחשב למי שירה את היריות הקטלניות; חבר מושבעים קבע שמעשיו היו הריגה מוצדקת. תיקי פצועים נוספים נמשכו גם שנים אחר כך, ואחד מהם נחשב כרצח מאוחר, לאחר שמת מסיבוכים ב-2001.

צ'ארלס ג'וזף ויטמן (1941, 1966) היה חייל אמריקני וצלף. צלף זהו מי שיורה מרחוק עם רובה וסכמת כוונה כדי לפגוע במטרה. בשנת 1966 הוא עלה לתצפית של אוניברסיטה באוסטין וירה לאנשים. לפני כן הוא פגע באימו ובאהובתו ושם פתקים שמביעים צער.

ויטמן גדל בפלורידה והיה חניך בתנועת הצופים. שירת בחיל הנחתים וקיבל תג לצליפה. הוא גם פגש רופא שאמר שהוא כעוס ומבקש עזרה.

הוא נכנס לתוך הבניין בתחפושת עובד ובדחיפת עגלה. בקומת התצפית הוא הכה את פקידת הקבלה. לאחר מכן עמד במקום עם נשק.

הוא ירה וגרם לפציעת הרבה אנשים. רבים ברחו ונסעו לעזור לפצועים. שוטרים ואזרחים טיפלו בפצועים והביאו אמבולנסים.

כעבור כשעה וחצי נכנסו שוטרים וקצינים לקומה. הם מצאו את ויטמן והוא נורה ונפסק ממעשיו. בסוף נהרגו 18 אנשים ונפצעו רבים אחרים. אחרי מותו גילו שהוא סבל מגידול במוח, שהוא אולי שינה את מחשבותיו ועל כן רצה לדעת למה זה קרה.