צאת הכוכבים הוא הרגע שבו הלילה מתחיל באופן ודאי מבחינה הלכתית. לפי ההלכה היממה מתחילה בלילה, ולכן ברגע זה מתחיל גם היום הבא. המושג נבדל מ'שקיעת החמה', שהיא תחילת זמן שנקרא 'בין השמשות', תקופה שהיא ספק יום וספק לילה.
הדעה ההלכתית המקובלת כיום קובעת כ־18 דקות אחרי השקיעה. יש דעות אחרות, הבולטת בהן היא שיטת רבנו תם, שקובעת כ־72 דקות אחרי השקיעה. ההבדלים נובעים מהשימוש ב'כדי הילוך מיל', מדידת זמן לפי מה שלוקח ללכת מרחק של 'מיל' מסורתי. הערכות שונות נותנות לכדי הילוך מיל בין 18 ל־24 דקות.
בתלמוד יש מחלוקות על משך 'בין השמשות'. רבי יהודה לפי מקור אחד אומר שזה כשלושת רבעי מיל אחרי השקיעה. יש דעות נוספות, ורבי יוסי נחשב לקבוע זמן שונה, אבל לא תמיד ברור מי מהן נפסק.
יש מקור מקביל שמזכיר ארבעה מיל אחרי השקיעה. רבנו תם חיּשב שיש שתי שקיעות: הראשונה ממנה סופרים ארבעה מיל, והשנייה היא השקיעה המרכזית ממנה סופרים שלושת רבעי מיל. רבים מהראשונים ופסקי השולחן ערוך נטו לקבל את פירושו של רבנו תם. לעומת זאת, הגר"א ואחרים נטו להחזיק בגישת הגאונים ולהתייחס לזמן אחר.
יש שלושה מנהגים עיקריים:
- כ־18 דקות אחרי השקיעה. וריאציות נעות בין כ־13.5 ל־24 דקות. מנהג שכיח, ובירושלים הוא נסמך על שיטת הגר"א ומנהג הגאונים.
- 72 דקות אחרי השקיעה. מנהג לפי רבנו תם, נפוץ בחו"ל ובחלק מהחסידים. יש שמחמירים אף ל־90, 120 דקות.
- כ־40 דקות אחרי השקיעה. מנהג בני ברק לפי החזון איש, מבוסס על ראיית הכוכבים בפועל.
בנוגע למוצאי שבת, יש הנחיה לא להתחיל מלאכה עד שייראו שלושה כוכבים קטנים סמוכים. לכן אנשים נוהגים לחכות לפי מנהגם, כ־40 דקות ועד 72 דקות או יותר.
המושג מוזכר גם בפסוק בנחמיה ונקשר במסורת להבחנה בשלושה כוכבים בינוניים בשמיים. בעקבות כך צאת הכוכבים נקבע בספרות ההלכתית כרגע שבו מסתיים 'בין השמשות' ומתחיל הלילה באופן ודאי.
צאת הכוכבים הוא הרגע שבו הלילה מתחיל בוודאות. לפי היהדות, יום חדש מתחיל בלילה.
יש דעות שונות מתי זה קורה. רוב האנשים מחכים כ־18 דקות אחרי השקיעה. אחרים מחכים כ־72 דקות. יש גם מי שמחכה כ־40 דקות.
(כדי הילוך מיל = הזמן שלוקח ללכת 'מיל' ישן. זו דרך למדוד זמן.)
הרגע משפיע על תפילות, על כניסה ויציאה של שבת וחג, ועל ספירת ימים מיוחדת.
במקומות שונים נוהגים אחרת: ירושלים לפי מנהג אחד, חצרות חסידים לפי רבנו תם, ובני ברק לפי חזון איש. בערב שבת מאמינים שצריך לראות שלושה כוכבים קטנים לפני שמתחילים מלאכה.
המושג מופיע גם בספר נחמיה ובכתבים יהודיים ישנים. רבנים השתמשו בו כדי להחליט מתי מסתיים 'בין השמשות', התקופה שבין יום ללילה.
תגובות גולשים