צב יבשה מצוי

צב יבשה מצוי (Testudo graeca) הוא המין הנפוץ של צבי היבשה בישראל. צבעו חום־צהבהב ואורכו עד כ־25 ס"מ. הוא חי באגן הים התיכון, כולל בארץ, בדרום־מזרח אירופה ובמערב אסיה. המקומות המועדפים עליו כוללים שיחים, אזורים עם צמחייה וסלעים, וגם קרבת יישובים. בחורף הוא מתחפר בקרקע ונמנע מפעילות למשך כמה חודשים. תוחלת חייו גבוהה יחסית ויכולה להגיע עד כ־60 שנה בטבע. תזונתו עשויה בעיקר מצמחים, אך לפעמים הוא אוכל גם תולעים וחרקים.

המין נפוץ סביב הים התיכון. יש לו מספר תת‑מינים (גרסאות של המין שמצויות באזורים שונים). בישראל הוא מצוי בכל החבל הים־תיכוני, בעדיפות לשיחים ובאזורים עם קרקע חשופה.

לצב יש שריון, קליפה קשיחה שמכסה את הגב והבטן. השריון בנוי מעצמות פנימיות וממגינים חיצוניים קרניים. הראש והרגליים מכוסים גם הם במגינים קרניים. לרגליים צורת עמוד והן חזקות, עם טפרים שמתאימים לחפירה. בשעת סכנה הוא מושך פנימה את הראש והרגליים לתוך השריון.
עינו טובה והוא מבחין במזון ממרחק. יש לו עור התוף בצדי הראש, וחוש ריח מפותח. הנשימה שונה מבני אדם כי בית החזה לא מתכווץ בקלות בתוך השריון; מערכת שרירים פנימית מסייעת בתנועת האוויר.

צב היבשה הוא חיית בודדת בדרך כלל. הזדווגות מתרחשת בעונות הסתיו והאביב. נקבות יכולות לאגור תאי זרע מהסתיו ולהרבות באביב. הנקבה מטילה 1, 3 גלים של ביצים בעונה, בכל גל 3, 5 ביצים. הביצים מוטלות בקרקע, מכוסות והאם נוטשת אותן. הבקיעה מתרחשת כשלושה חודשים לאחר ההטלה. הצעירים נולדים עם שריון רך שמתקשה בהדרגה. רבים מהצעירים נטרפים בשנה הראשונה. בטבע ניתן להעריך גיל צעירים לפי טבעות גידול בלוחות הקרניים, אך שיטה זו פחות מדויקת בקשיי גיל מאוחר.

קביעת הזוויג נקבעת במהלך הדגרה על ידי טמפרטורת הביצים. זה נקרא TSD (Temperature Dependent Sex Determination), כלומר קביעת זוויג תלויה בטמפרטורה. במעבדה נצפו גבולות ברורים לצב זה: מעל כ־31.8 מעלות צלזיוס מתפתחות בעיקר נקבות; בטמפרטורה קבועה של כ־29 מעלות מתפתחים בעיקר זכרים; ב־30.5 מעלות היחס מותאם.

הצבים מוגנים בישראל. לקיחת צבים מהטבע וגדילתם בבתים אסורה בחוק ועלולה להוביל לעונש עד שנתיים מאסר. מנהג לקיחת צבים מהשטח והחזקתם כחיות מחמד הוא אחד הגורמים להיעלמות המין מהמערכת האקולוגית.

החזקת צב היבשה המצוי בבית או בחצר אסורה ללא היתר מרשות הטבע והגנים. רק פינות חי או גני חיות מורשים יכולים להחזיקו עם היתר רשמי.

(תמונות של הצב מופיעות בסוף הרשומה המקורית.)

צב יבשה מצוי (Testudo graeca) הוא צב חום־צהבהב עד גובה כ־25 ס"מ. הוא חי סביב הים התיכון, גם בארץ. בימים חמים הוא יוצא לחפש אוכל. בחורף הוא מתחפר באדמה וישן שם כמה חודשים. צבים אלה חיים הרבה שנים, לפעמים עד כ־60 שנה.

הצב גר בשטחים עם שיחים, סלעים וצמחייה. יש לו תת‑מינים, כלומר גרסאות שונות שלו במקומות אחרים.

יש לו שריון (קליפה קשה) על הגב והבטן. השריון בנוי מעצמות וממגינים חיצוניים. הרגליים עבות עם טפרים שמאפשרים לחפור. כשיש סכנה, הוא מושך את הראש והרגליים לתוך השריון.
הוא אוכל בעיקר עלים וצמחים. לפעמים הוא אוכל גם תולעים וחרקים קטנים.

הצבים מזדווגים בסתיו ובאביב. הנקבה חופרת חור ונטלה 3, 5 ביצים בכל הטלה. אחרי כשלושה חודשים הביצים נסדקות והצעירים יוצאים החוצה. הקטן מתחיל עם שריון רך שמתקשה עם הזמן. הרבה צעירים אינם שורדים את השנה הראשונה.

מגדר הצב נקבע לפי טמפרטורת הביצה. חום גבוה יותר נותן יותר נקבות. חום נמוך יותר נותן יותר זכרים. בטמפרטורה בינונית יש יחס שווה.

הצב מוגן בישראל. אסור לקחתו מהטבע ולטפל בו בבית בלי רישיון. לקיחת צבים פוגעת בכמותם בטבע.

לא טוב להחזיק צב זה כחיית מחמד בבית. רק גן חיות מורשה יכול להחזיק אותו עם היתר.

(בתמונה: צב יבשה מצוי.)