צבא ממלכת פרס (מאמצע המאה ה-6 עד סוף המאה ה-4 לפנה"ס) הורכב מפרסים ומנתיניה. ראשיתו בנדודים פרסיים באירן של היום. הצבא כלל יחידות מרכזיות, שהשתתפו במערכות גדולות, ויחידות מקומיות תחת מושלים, ששמרו על השליטה באזורים שונים.
הצבא גייס גם רבים מנתיניו ושכר שכירי חרב, במיוחד יוונים. בשעת הצורך גוייסו מספרים עצומים של חיילים; לעיתים היו צבאות בגודל שמתקרב למאה אלף איש. הצי לא טופח כמו הצבא היבשתי, ועליו נשענו בעיקר ספינות של מדינות הנתינות הפיניקיות והיוניות.
כורש הגדול איחד שבטים והקים מדינה מרכזית. בתקופתו הצבא היה מבוסס על פרשים (חיל פרשים) וחיל רגלים קל. החיילים רכשו את נשקם בעצמם, ולכן הפרשים באו לעיתים מקרב בעלי ממון. כורש השתמש גם ביחידות רכובות על גמלים, אך לאחר מותו ביטלו את חיל הגמלים.
חיל הרגלים היה חלש יחסית לפרשים. תפקידו העיקרי היה להעסיק את מרכז המערך של האויב, בזמן שהפרשים איגפו את האגפים. טקטיקה זו הועילה נגד שבטים שבדר"כ לא שמרו על צבא קבע. מול היוונים, המצוידים בכבדות, הטקטיקה כשלה פעמים רבות.
ספרברה (שמה פירושו רגלים פרסיים) היו רגלים קלים. הם היו מצוידים בעיקר במגן מקליעת נצרים קצר וחנית קלה. לא קיבלו שריון כבד, אלא לבשו אריג עבה שמגן מחצים. תפקידם היה להגן על הקשתים, כשהם יוצרים חומת מגינים.
קרדקים היו רגלים פרסיים טיפוסיים. המקורות לא ברורים לגביהם. אריאנוס משווה אותם להופליטים היוונים, אך הם היו קליל יותר בחימושם. ייתכן שהם חלק מצבא סדיר ושקיבלו אימון טוב.
יחידה מובחרת של כ־10,000 לוחמים, מגויסת מבני האצולה. הם שימשו כשומרי ראש המלך. שמה "בני האלמוות" נובע מהעובדה שמספרם נשמר קבוע: במותו של חייל גויס מייד חייל אחר במקומו. הם היו מצוידים בחניתות, קשתות וחרבות ולבשו שריון קשקשים מתחת לבגדים.
חיל הפרשים היה הצד החזק בצבא הפרסי. הפרשים היו מצוידים בכידונים, חרבות וקשתות. היו פרשים כבדים ואיכותיים ופרשים קלים מצוינים. הרבה פרשים גוייסו מנתינים, כולל סקיתים. טקטיקת ההסתערות והאיגוף (פגע וברח) היתה מרכזית.
בקרב קונקסה (401 לפנה"ס) כוחות מורדים בראשות כורש הצעיר השתמשו בשכירי חרב יוונים. הפלנקס היווני (מבנה לחימה צפוף של חיילים מזוינים, הופליטים) הוכיח את עצמו. הצלחת השכירים והשיבה שלהם הביתה הראו את יעילותם. בעקבות זאת גידלו הפרסים את השימוש בשכירי חרב יוונים, בעיקר בגלל שהמלחמות ביוון הניעו הרבה לוחמים לשכור שירותים כמגיני שכירים.
הצי הפרסי הורכב בעיקר מספינות של נתינים מהחוף, במיוחד מיוניה ומהפיניקים. הפיניקים היו נאמנים יחסית, בגלל אינטרסים ימיים ומאבקי מסחר עם היוונים.
צבא פרס לפני כאלפיים שנה כלל פרסים ותושבי מדינות שנשלטו על ידה. היו בו חיילים רגילים, פרשים וספינות.
כורש הגדול איחד שבטים והקים ממלכה. הוא בנה צבא עם פרשים (רוכבים על סוסים). הם גם ניסו יחידות על גמלים, אבל הפסיקו אחר כך.
חיילי רגלים לחמו ברגל. הם היו קלים ולא תמיד חומשו היטב. תפקידם היה להעסיק את האויב בזמן שהפרשים איגפו אותו.
ספרברה הם חיילים רגליים עם מגן גדול וחנית קצרה. הם לא לבשו שריון כבד. הם הגנו על הקשתים שירהו מהמקום.
קרדקים היו חיילים שמקבלים אימון טוב. הם דומים ללוחמים היוונים, אבל חימושם היה קל יותר.
יחידה מיוחדת של 10,000 לוחמים ששמרו על המלך. כשאחד נפצע, הבא נכנס במקומו. הם לבשו שריון קשקשים וצריכים נשק כמו חניתות וקשתות.
חיל הפרשים היה החזק ביותר. הפרשים תקפו במהירות והקיפו את האויב. רבים מהפרשים היו נתינים ממקומות אחרים.
בקרב קונקסה בשנת 401 לפנה"ס השתתפו שכירי חרב יוונים. הם נלחמו בסדר צבאי חזק ועמדו יפה. אחרי הלחימה גויסו יותר שכירי חרב לשרת בפרס.
הצי בנוי מספינות של עמי חוף, בעיקר הפיניקים והיונים. הם עזרו לפרס לשלוט בים, אבל הצי לא היה החלק החזק ביותר בצבא.
תגובות גולשים