צבי קוליץ (14.12.1912, 29.9.2002) היה סופר, פוליטיקאי ומפיק קולנוע ותיאטרון ישראלי. הוא מפורסם כמפיק הסרט העלילתי הגדול הראשון שהופק בישראל, "גבעה 24 אינה עונה", וכמחבר הקטע הספרותי "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים", שעורר ויכוח כשהתפרסם כמסמך שנמצא בגטו ורשה.
קוליץ נולד באליטא שבליטא. למד בישיבת טלז (ישיבת עברית ותורנית). ב‑1929 כיהן כסגן מזכיר של התנועה הרוויזיוניסטית (זרם ציוני ימין) בקובנה. ב‑1936 נסע לאיטליה ולמד באוניברסיטת פירנצה ובבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה. לאחר מכן עלה לארץ ישראל והמשיך בפעילותו הפוליטית; פרסם ספר על מוסוליני והיה פעיל באצ"ל (ארגון מחתרתי יהודי). בהמשך גויס לצבא הבריטי.
ב‑1945 שימש כנציג ההסתדרות הציונית החדשה בדרום אמריקה. ב‑1946 כתב ופרסם בבואנוס איירס את הקטע "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים". הקטע מוצג כצוואה של חסיד שנמצא בין חורבות גטו ורשה (אזור שבו הועברו ונכלאו יהודים בתקופת השואה). בתחילת שנות ה‑50 הופץ מטעה כי מדובר במסמך אותנטי. קוליץ חשף שהוא המחבר ודאג לפרסום התיקון. היצירה תורגמה לשפות שונות ויצאה בעברית ב‑2000 עם מאמרים ותגובות בנושא.
בשנות החמישים נשא קוליץ לאשה את מתילדה ממקסיקו. ב‑1953 הקים בארצות הברית עם ג'ק פדואה חברת הפקה, והפיק את הסרט "גבעה 24 אינה עונה". לצורך ההפקה נסע לגיוס כספים באנגליה ובדרום אפריקה.
בהמשך חי בארצות הברית, היה מרצה בישיבה יוניברסיטי ומפיק בברודוויי. בין ההצגות שהפיק: "ממלא המקום" (לפי רולף הוכהוט, 1964), "המגילה" (לפי איציק מאנגער, 1968) ומחזמר בשם "אני שלמה המלך" (1968).
קוליץ נפטר במנהטן ב‑2002.
אבה של שלושה ילדים.
הוא פרסם בין השאר את הקטע "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים"; יצירה זו תורגמה לגרמנית, אנגלית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית.
כל התרגומים שהוזכרו הם של "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים".
צבי קוליץ (1912, 2002) היה סופר ומפיק סרטים ותיאטרון. הוא הפיק את הסרט הישראלי המפורסם "גבעה 24 אינה עונה".
קוליץ נולד בעיר אליטא שבליטא. למד בישיבה. ב‑1936 נסע לאיטליה ללמוד. אחרי כן עלה לארץ ישראל והשתתף בפעילות ציונית. הוא כתב ספר על מוסוליני והיה חבר בארגון בשם אצ"ל (ארגון יהודי שפעל נגד השלטון של אותה תקופה). אחר כך הוא שירת בצבא הבריטי.
ב‑1946 כתב את הסיפור "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים". בתחילה חשבו שהסיפור הוא מסמך אמיתי מהגטו ורשה (אזור שבו כלאו יהודים בזמן המלחמה). קוליץ אמר שהמילים שלו הן סיפורת, והסיפור תורגם לשפות רבות.
בשנות ה‑50 עבר לארצות הברית. שם עבד כמורה ועזר להפיק הצגות בברודוויי. הוא הפיק כמה מחזות ומחזמרים. קוליץ נפטר במנהטן ב‑2002.
היה אב לשלושה ילדים.
תגובות גולשים