צבר הוא כינוי שעבר מסלנג לשפה התקנית, ומשמעותו כל יהודי יליד הארץ. כמילת סלנג היה ההדגש שונה במבטא, וכעת מבוטא בצורה תקנית אחרת. המילה נגזרת מצמח הקקטוס "צבר מצוי". המטאפורה ברורה: קוצים קשים מבחוץ ופרי מתוק ורך מבפנים. הצבר הפך לסמל ישראלי בעקבות קליטת הצמח בארץ ולמטרה של זהות מקומית.
נכון ל-2016 כ-76% מיהודי ישראל היו צברים, וכ-45% היו צברי דור שני ומעלה. (דור שני = הילדים שנולדו כאן אחרי ההורים.)
הכינוי אולי נובע מהכינוי הגנאי "סאברעס" שהשתמשו בו עולים לתיאור ילידי הארץ. משמעותו השתנתה בעזרת עיתונאים ופרסומים. אורי קיסרי פרסם ב-1931 מאמר ששיבש את השימוש השלילי והדגיש את ה"מתיקות" שבצבר. גם עלון הומוריסטי בשם "צבר" ואומרים כמו חנניה רייכמן חיזקו את הכינוי.
התנועה הציונית קידמה את דמות ה"יהודי החדש", הצבר, כהיפוך ל"היהודי הגולה". שמות מובילים בתחומים תרמו לעומק הרעיון. שלושת הגורמים שהטמיעו את המיתוס היו: יצירה תרבותית תומכת, התבססות כלכלית וביטחונית של היישוב, ומערכת חינוך שהקנתה ערכים אלו.
הדמות זכתה לתהילה במלחמת העצמאות ובמבצעים שלאחריה. עם זאת, משנות ה-1970 התחילו לשאול שאלות על המיתוס. עליות מאוכלוסיות חדשות, חדירת תרבות מערבית ומלחמות גדולות שינו את הזהות החברתית. הופיעו דמויות חדשות שנקראות "דור המדינה" ו"הפוסט-צבר". ה"פוסט-צבר" פחות אשכנזי, יותר רב-תרבותי וגלובלי. הוא שומר על כמה מנהגים לאומיים, אך פחות שותף לסולידריות השבטית המסורתית.
דמות הצבר קיבלה ייצוגים מפורסמים: שרטוטי "שרוליק" של המאייר דוש ובובת הילדים "קישקשתא". בספרות והמחזה דמויות הצבר הופיעו אצל ס. יזהר, משה שמיר וחיים גורי. המילה תורגמה גם לשימוש מסחרי: ליקר "סברה", דגם רכב "סברה ספורט" ואפילו טנק בשם זה.
בתרבות הפופ יש גם את דמות־העל "סברה" של מארוול. בספטמבר 2022 פורסם ששירה האס תגלם את הדמות בסרט "קפטן אמריקה: סדר עולמי חדש", המתוכנן ל-14 בפברואר 2025.
צבר הוא כינוי לאדם שנולד בישראל. השם מגיע מצמח הקקטוס שנקרא צבר. הקקטוס קוצני מבחוץ, אבל הפרי שלו מתוק מבפנים. כך אומרים על ילידי הארץ שהם נראים קשים והם טובים בפנים.
בשנת 2016 כ-76% מיהודי ישראל נולדו כאן. כ-45% היו "דור שני". ("דור שני" = הילדים של אלה שנולדו בארץ.)
השם נוצר תחילה כסלנג. מהגרים קראו לילדים המקומיים בשם דומה. ב-1931 העיתונאי אורי קיסרי שינה את המשמעות והפך את המילה לדבר מחמיא. גם בעלי עלון בשם "צבר" וחלק מעיתוני הילדים קידמו את השם.
במאה ה-20 קידמו את דמות הצבר בתור הישראלי החדש. הוא תואר כעובד אדמה ואדם אמיץ. אחרי עליות מיהודים ממזרח ותרבות מערבית, המילה השתנתה. היום יש דמויות שונות ויותר תרבויות ביחד. עדיין נשארים מנהגים משותפים כמו חגים, שירות בצבא וציון אירועים משפחתיים.
האמנים ציירו וציירו דמויות צבריים. המאייר דוש יצר את השרטוט הידוע "שרוליק". בטלוויזיה הייתה בובת הקקטוס "קישקשתא". גם ספרים ומחזות דיברו על צברים.
המילה הוצגה גם במוצרים בשם סברה, כמו ליקר ורכב. בחוברות קומיקס של מארוול יש גיבורת־על בשם סברה. ב-2022 הודיעו ששירה האס תשחק את הדמות בסרט גדול שייצא ב-2025.
תגובות גולשים