צחוק של עכברוש (אופרה)

«צחוק של עכברוש» היא אופרה קאמרית ישראלית שהלחינה אלה מילך-שריף ללִבְרִית, כלומר לטקסט של האופרה. הליברית מבוססת על ספר בעל אותו השם מאת נאוה סמל. הנושא המרכזי הוא השואה ובזיכרונה.

האופרה בנויה מעשר תמונות, לַשמונה זמרים, מקהלת נערות ותזמורת. משך ההצגה כשלוש־עשרה וחצי עשורים (בערך שעה ושלושים וחמש דקות). ההפקה המקורית הועלתה בתיאטרון הקאמרי ב־9 באפריל 2005, בבימוי עודד קוטלר.

התזמורת הקאמרית הישראלית ליוותה את היצירה בניצוחו של אורי לשמן. בין המשתתפים בהפקה המקורית בלטה בת מרום בתפקיד הסבתא.

עלילת האופרה עובדת במבנה של שלושה מעגלים: ראשית, ילדה יהודייה בפולין נמסרת למשמורת אצל משפחת איכרים לא־יהודית; שני, הילדה, שכעת היא סבתא, מספרת בתל אביב של סוף המאה העשרים לנכדתה; שלישי, בשנת 2099 חוקרים בשם לימה אנרגלי וסטש בודקים את מיתוס "ילדה ועכברוש" שנשמר בזיכרון האנושי.

האופרה יצאה גם לחו"ל ונוצגה בוורשה ב־2005, בפסטיבל סיביו ברומניה, בתיאטרון הלאומי של בוקרשט ב־2008 ובקנדה ב־2009.

«צחוק של עכברוש» היא אופרה ישראלית. אלה מילך-שריף הלחינה אותה. הליברית זה הטקסט של האופרה. הליברית מבוססת על ספר של נאוה סמל.

האופרה עוסקת בשואה, תקופה קשה שבה סבלו אנשים רבים. הסיפור עוקב אחרי ילדה יהודייה בפולין. הוריה נותנים אותה למשמורת אצל משפחת איכרים לא־יהודית. אחר כך היא כבר סבתא ותספר את הסיפור לנכדתה בתל אביב.

בשכבה רחוקה יותר חוקרים בשנת 2099 בודקים את סיפור ה"ילדה והעכברוש". האופרה הוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב־9 באפריל 2005.