צַיִד הוא תפיסה או הריגה של בעלי חיים לא מבויתים שלא מוחזקים בכלוב. המטרה העיקרית היא ניצול בשרם, פרוותם, עורם או חלקים אחרים. לעיתים צדים גם לשם הנאה.
לפני ביות בעלי חיים האדם צד כדי להשיג מזון וביגוד. הציד סיפק בשר, פרוות ועורות לאוהלים, ועצמות לכלים. עם המהפכה הנאוליתית והחקלאות ירד הצורך בציד כפעילות יומיומית. אנשים גם השתמשו בבעלי חיים לעזרה בציד, בעיקר בכלבים וציפורים מאולפות.
לאחר שהציד הפסיק להיות צורך קיומי נוצרו שני סוגים: צייד מקצועי, שעבד בזה לפרנסה, וצייד ספורטיבי, שעשה זאת כפעילות מופגנת של עוצמה ומעמד. במאה ה-19 נהגו להציג את שלל הציד כגביעים, למשל באמצעות פחלוץ (שימור ראש או גוף של חיה).
בעולם המערבי רוב האנשים לא צדים; הם מקבלים חלבון מבעלי חיים משקים. אך באזורים רבים באפריקה ציד נשאר מקור עיקרי לחלבון עבור כ-80% מהכפריים. גם חברות ילידיות רבות עדיין שומרות על מנהגי ציד לפרנסתן ולתרבותן, לעיתים בהיתרים מיוחדים מהממשלה.
ארגונים כמו ה-WWF תומכים בציד רק אם הוא בר-קיימא (כלומר לא מסכן את המין) ובהסכמות מקומיות. יש הטוענים כי ציד מבוקר יכול לסייע לשלוט באוכלוסיות שמתרבות יתר על המידה. מצד שני, מבקרים אומרים שהאפקט מוגבל ויש פתרונות פחות אלימים כמו עיקור, חיזוק גידור והסברה. בישראל ניתן היתר לציד לצורך שמירה על המגוון הביולוגי ולמניעת נזקים.
ברפואה הסינית המסורתית משתמשים באברי חיות כמו של טיגריסים ופילים. הביקוש יוצר שוק שחור וחלק גדול מהמוצרים מגיע מציד בלתי חוקי. ארגוני שמירה מתעדים עבירות רבות ומעריכים שהציד הבלתי חוקי מניב מיליארדי דולרים בשנה.
ציד ספורטיבי מקושר לעושר ומעמד. דמויות ציבוריות ומפורסמים יוצאים למסעות ציד. בקהילות מסוימות יש מחלוקות ציבוריות סביבו. דוגמה: ציד השועלים בבריטניה שהיה פופולרי עד שנאסר בתחילת המאה ה-21.
בישראל יש עונת ציד ספורטיבי (1 בספטמבר עד 31 בינואר). המינים המותרים כוללים כמה יוני בר וברבורים. בשנת 2021 נורו 86,077 בעלי חיים בציד חוקי, בעיקר יונים.
אפריקה משכה ציידים בשל מגוון בעלי החיים הגדולים. מקרה בולט היה מותו של האריה ססיל ב-2015, שגרם לתגובות גלובליות בנוגע לציד יבשת זה.
בציד מסוג 'canned hunting' חיות מגודלות בשבי ונמכרות לציידים לצורך ציד במתחם סגור. תיעודים קיבלו תשומת לב ציבורית, והביעו ביקורת נרחבת. ב-2021 דרום אפריקה הודיעה על סגירת ענף זה לגידול אריות לשם ציד.
היום משתמשים ברובים ובהסוואה. שיטות נוספות כוללות שימוש בכלבי ציד ובבזים מאולפים, מלכודות וחצי קשתות. בעבר צדו בחץ וקשת וגם בחניתות וכידונים.
סרטים מצוירים רבים מציגים את הציד מזווית המבט של הנרדף. דוגמאות מוכרות הן ממבי ושלגיה.
בארץ הציד היה מרכזי בפרהיסטוריה, והמשיך בתקופות הרומיות והעות'מאניות. בחקיקה המודרנית, במיוחד אחרי 1955, הוגדרו כללים לחקיקה ולפיקוח על הציד.
ביהדות הציד נחשב לאחד מאבות המלאכה האסורים בשבת. ישנן הסתייגויות הלכתיות מציד ספורטיבי. לפי ההלכה, לשם אכילה צריך שחיטה כשרה, ולכן ציד לשם אכילה מצריך תנאים מיוחדים כדי שלא להפוך לטרפה (בעל חיים שנפצע ואינו כשר לאכילה).
ציד הוא תפיסה או הריגה של חיות בר שאינן בבתים. בדרך כלל צדים בשביל בשר, פרווה או חלקים אחרים.
לפני שאנשים החלו לגדל חיות, הם צדו כדי לאכול וללבוש. כשהחלו לעבד אדמה ולביות חיות, פחות אנשים צדו.
בזמנו השתמשו בכלבים ובציפורים כדי לעזור בציד. מאוחר יותר חלק מהאנשים צדו כדי להרוויח כסף, וחלק לצערם כ"ספורט", כמו משחק.
היום רבים לא צדים כי יש חקלאות. באזורים מסוימים באפריקה ובחברות ילידיות ציד עדיין חשוב לפרנסה.
יש מי שאומר שאפשר לצוד בצורה מבוקרת כדי לשמור על איזון בין חיות לאדם. אחרים אומרים שיש דרכים טובות יותר ושציד יכול לפגוע בחיות.
בחלק מהמקומות צדים חיות כדי להשתמש באבריהן ברפואה מסורתית. זה יוצר שוק שחור ופוגע בחיות.
חלק מהאנשים צדים בשביל ההתרגשות והמעמד. במדינות שונות יש חוקים שמגבילים או מונעים ציד כזה. בישראל יש עונה מיוחדת לציד ספורטיבי.
אנשים צדים היום עם רובים, כלבים ומלכודות. פעם צדו בחץ וקשת ובחנית.
בתורה וההלכה יש כללים על ציד. ציד בשבת אסור. כדי לאכול חיה צריך לשחוט אותה לפי ההלכה; אחרת הבשר אינו כשר.
בסרטים מצוירים לפעמים מראים ציידים וחיות. כך רואים את המתח בין צייד לנרדף בסיפורים, וזה מעורר רגשות אצל הצופים.
תגובות גולשים