ציטוקין

ציטוקינים הם חלבונים קטנים שמאפשרים תקשורת בין תאי מערכת החיסון. הם מופרשים בעיקר על ידי תאי חיסון, אך גם על ידי תאים אחרים כגון תאי עצם ותאי כלי דם. בדרך כלל הם פועלים קרוב למקום שהופרשו בו, אך במקרים של ריכוז גבוה ההשפעה יכולה להיות על כל הגוף. הציטוקינים פועלים בריכוזים נמוכים באמצעות קישור לרצפטורים באפיניות גבוהה.

השמות שלהם לא תמיד עקביים. הרבה ציטוקינים נקראו בעבר "מתווכי תאי-דם לבנים" ונקראים אינטרלויקינים (Interleukins), המסומנים בקיצור IL ובמספר.

ניתן לחלק ציטוקינים לפי התפקידים שהם עושים. למשל, בעכברים IL-11 מעודד דלקת, ובמחקר נמצא שדיכויו האריך את תקופת החיים הבריאה.

בנוסף מחלקים ציטוקינים לפי התאים שמפרישים אותם וכיצד הם פועלים יחד.

רוב הציטוקינים מיוצרים בעיקר לאחר זיהוי אנטיגן (חומר זר). הם פועלים בדרך-כלל אוטוקרינית, על התא שהפריש אותם, או פראקרינית, על תאים סמוכים. במצבים מסוימים יש גם פעולה אנדוקרינית, כלומר השפעה סיסטמית על הגוף.
ציטוקינים מעודדי דלקת כמו IL-1, IL-6 ו-TNF-α חשובים בביסוס דלקת. הם גם גורמים לתופעות כלל-גופניות כגון חום, חולשה ואובדן תיאבון. חום הוא תוצאה של שפעול מערכת החיסון, ולא מחלה בפני עצמה. גורמי השפעול יכולים לכלול חיסון, זיהום או מחלות אחרות.
רבים מהציטוקינים מפעילים תגובות רבות ושונות בתאי היעד, תופעה שנקראת פליאוטרופיזם (רב-תגובתיות). לעתים יש חזרה ותפקוד יתר שמכונה יתירות (Redundancy). ציטוקינים יכולים גם לפעול בסינרגיה, לחזק זה את זה, או באנטגוניזם, לעכב זה את זה.

ציטוקין נקשר לקולטן על פני ממברנת התא. הקישור מפעיל שרשרת העברת אותות בתא, שגורמת לשינויים ביוכימיים ולהתנהגות חדשה של התא. רבים מהציטוקינים מפעילים את מערכת ה-JAK-STAT: JAK (Janus Kinase) הן קינאזות שמפעילות חלבונים אחרים על שיירי טירוזין, ו-STAT (Signal Transducer and Activation of Transcription) הם מוליכים שמשתלבים זה בזה ונכנסים לגרעין כדי להשפיע על ביטוי גנים. הצירוף הייחודי של חלבוני JAK ו-STAT קובע אילו גנים מופעלים בתא.

ציטוקינים הם חלבונים קטנים. חלבון הוא חלק בגוף שעוזר לתאים לדבר.

ציטוקינים מופרשים בעיקר על ידי תאי מערכת החיסון. גם תאים אחרים מפרישים אותם לפעמים. הם בדרך כלל פועלים קרוב למקום ההפרשה. כשיש הרבה מהם, הם יכולים להשפיע על כל הגוף.

יש שמות שונים לציטוקינים. רבים מהם נקראו אינטרלויקינים ומסומנים IL.

ציטוקינים מיוצרים בדרך כלל אחרי שגוף פוגש חומר זר. הם יכולים לעבוד אוטוקרינית, על אותו תא שהפריש אותם (אוטו = עצמי). הם יכולים לעבוד פראקרינית, על תאים קרובים (פרא = קרוב). לפעמים הם פועלים אנדוקרינית, על כל הגוף (אנדוקרינית = מערכתית).
ציטוקינים מסוימים גורמים לדלקת. דלקת היא תגובת הגוף שיכולה להניע חום, עייפות ופחות תיאבון. זה קורה גם אחרי חיסון וגם אחרי זיהום.

ציטוקין נתפס על ידי קולטן על פני התא. קולטן הוא כמו מנעול, והציטוקין הוא המפתח. אחרי הקישור, התא מקבל אות לשנות את עצמו. חלק מהאותות עוברים דרך מערכת שנקראת JAK-STAT. JAK הם חלבונים שמפעילים, ו-STAT הם חלבונים שעוזרים להפעיל גנים בתא.