צ'ארלס גורדון

צ'ארלס ג'ורג' גורדון נולד ב-1833 בווליץ' באנגליה. הוא הוסמך לקצונה בצבא ההנדסה המלכותי והשתתף במלחמת קרים. לאחר המלחמה עבד במדידות גבול ועבד כמדריך בקולג' הצבאי בצ'טהאם.

בשנת 1860 הצטרף לכוחות הבריטים בסין במלחמת האופיום השנייה. בשאנגחאי הצטרף לכוחות שדיכאו את מרד הטאי פינג, והצטרף למיליציה שנקראה "הצבא המנצח תמיד". הוא פיקד על כוחות שכבשו ערים רבות וצבר מוניטין. על פעילותו קיבל דרגות ותארים סיניים ובלתי-רשמיים, וזכה לכינוי "גורדון הסיני".

בהמשך מונה על ידי שלטונות מצרים למושל מחוז אקווטוריה שבסודאן. שם מיפה את מקורות הנילוס והקים מצודות לאורך הנהר. פעל להפחתת סחר העבדים ולחיזוק השלטון המקומי.

במינוי מאוחר יותר כיהן כמושל כללי של סודאן. קיצץ סמכויות פקידים מצרים, הקטין מיסים ופיטר פקידים מפגמי-תפקוד. חיזק את המסחר וח'רטום התפתחה. הוא ניסה לפתור סכסוכים דרומה ובאתיופיה, ולעתים נקט בגישת פיוס במקום כוח.

לאחר התפטרותו מפקידותו בסודאן, קיבל הצעות שונות לשירות בחו"ל, בין היתר במאוריציוס, בדרום אפריקה ובהודו. נדד בין תפקידים וציין חרדת רוחני שאפיין את חייו.

בשנת 1883 ביקר בארץ ישראל. הוא חקר את אתרי הקודש וביקר באזור ירושלים. טען שהאתר המסורתי של קבר ישו אינו נכון ואילו קברו היה בגן הקבר. כמו כן הציע תכנית הנדסית לחיבור בין נהר הירדן לים האדום, פרויקט שרבט מפות ותכנונים.

כשפרץ מרד בהנהגת מוחמד אחמד, שנקרא הכהן המהדי, המצב בסודאן החמיר. המורדים כבשו ערים וחיילים מצריים לא הצליחו לעצורם. לבקשת הבריטים והמצרים נשלח גורדון לח'רטום כדי לארגן פינוי תושבים ופיקוד מקומי.

הגיע לח'רטום בפברואר 1884. סידר פינוי נשים, ילדים וחולים, וניסה למצוא פתרונות מדיניים. כשהממשלה הבריטית לא אישרה מינויי מקומיים מסוימים, פרסום רעיונותיו עורר סערה ציבורית. מרחב התגובה והסיוע מבחוץ הצטמצם והעיר נותקה.

המהדי וצבאו הטילו מצור על ח'רטום החל במרץ 1884. כדי לחזק את העיר חפר גורדון תעלה שהפכה אותה לאי בין שני זרמי הנילוס. במשך חודשים ניהל את ההגנה, דאג למזון ולעתודות ודרש שלא יעזוב הבודד אם לא יפונו כל התושבים.

המצור החריף בקיץ ובסתיו. כוח חילוץ בריטי יצא, אך הגיע מאוחר מדי. ב-26 בינואר 1885 חדרו כוחות המהדי לעיר. גורדון נהרג במהלך תבוסת החיל מצב והעיר נפלה. מותו עורר זעזוע בבריטניה.

מותו הפך לאירוע פוליטי ותרבותי. הציבור דרש אחראים והפרשה תרמה לוויכוח פוליטי באנגליה. שנים לאחר מכן הבריטים שבו וכבשו שוב את סודאן.

דמותו מעוררת מחלוקת. מצד אחד תואר כאדם ישר ואמיץ. מצד אחר נטענו שהניעיו כללו גם חיפוש כבוד והרפתקנות. בחייו הוא היה אדם דתי ומסתגר, קרא בתנ"ך ומעט קשרים חברתיים. מותו המזוהה עם החוסן והקורבנות הפך אותו לדמות רומנטית בתרבות.

צ'ארלס גורדון נולד באנגליה ב-1833. הוא היה קצין בצבא ההנדסה המלכותי. השתתף במלחמות ועבד כמדריך צבאי.

בשנות ה-1860 יצא לסין ועזר לדכא מרד גדול. הוא הוביל כוח שנקרא "הצבא המנצח תמיד". שם הוא זכה לשבחים וכינו אותו "גורדון הסיני".

אחר כך מונה למושל במחוז דרומי בסודאן. שם חקר את הנהר והקים מבצרים. ענה על פשעים וניסה לעצור סחר בעבדים.

בהמשך היה מושל כללי של סודאן. הוא הפחית מיסים וחיזק את העיר ח'רטום. הוא ניסה להביא שקט ולשפר את המצב.

בשנת 1883 ביקר בארץ ישראל. חקר אתרים בירושלים. גם הציע חיבור מים גדול בין הירדן לים האדום.

הפרויקט בארץ נדחה. בזמן זה פרץ מרד גדול בהנהגת אדם שנקרא המהדי. המורדים התקפו ערים רבות.

גורדון הוזמן לח'רטום כדי לעזור לפנות תושבים. הוא סירב לעזוב את העיר אם לא יפונו כולם.

המורדים הקיפו את ח'רטום במשך חודשים. גורדון חפר תעלה והגן על התושבים.

ב-26 בינואר 1885 נכנסו המורדים לעיר. גורדון נהרג במאורעות האלה. החדשות על מותו זעזעו את בריטניה.

לאחר מותו נזכרו בו בספרים ובתמונות. יש שמוקירים אותו כאמיץ. יש מי שחושבים אחרת על מעשיו ומניעיו.