צ'זארה פבזה

צ'זארה פבזה (1908, 1950) היה סופר ומשורר איטלקי משמעותי במאה העשרים. הוא כתב רומנים, סיפורים ושירה, ושימש גם מתרגם (מי שממיר טקסט לשפה אחרת) ומבקר ספרותי (כותב ומנתח ספרים).

פבזה ערך אנטולוגיות, בין היתר עם אליו ויטוריני, ותירגם יצירות חשובות כמו מובי דיק של הרמן מלוויל. בין הסופרים שתירגם היו גם ויליאם פוקנר, ג'יימס ג'ויס וצ'ארלס דיקנס. עבודתו כמבקר וכנגן תרבות תרמה ליצירת ה"מיתוס האמריקני" באיטליה באמצע שנות ה-30.

הוא היה מזוהה עם השמאל הפוליטי ופעל בהוצאת אֶינַאוּדי, שבה קידם נושאים חדשים לשיח הציבורי באיטליה, כגון אידיאליזם, מרקסיזם, נושאים דתיים, אתנולוגיה ופסיכולוגיה.

פבזה ניהל חיים פנימיים קשים והרגיש בדידות עמוקה. בגיל 41, זמן קצר אחרי פרידה מהשחקנית האמריקנית קונסטנס דאולינג, הוא שלח יד בנפשו במלון בטורינו. את שיריו האחרונים הקדיש לה בספרו "יבוא המוות ועיניו יהיו עיניך".

פבזה נולד בסאנטו סטפנו בלבו שבמחוז קוּנֶאוֹ ב-1908. אביו נפטר ב-1914, וזה הטביע בו חותם קשה. הוא גדל תחת חינוך נוקשה של אמו וסיים תיכון בטורינו עם המורה אאוגוסטו מונטי, שהיה מחובר לעולם האינטלקטואלים.

בלימודיו באוניברסיטה התעניין בספרות אמריקנית. עבד כמתרגם וכמורה לאנגלית. עבודת התזה שלו עסקה בוולט ויטמן. בספר השירים "Lavorare stanca" מ-1936 נראו חידושים סגנוניים שקיבלו תשומת לב.

בשנת 1950 זכה בפרס סטרגה (פרס ספרותי חשוב באיטליה) על הרומן הטריפטיכון "הקיץ היפה" (La bella estate). ידידיו, ביניהם דאווידה לאיולו ונטליה גינצבורג, תיארו את הכאב הקיומי שאפף אותו.

צ'זארה פבזה נולד ב-1908 ומת ב-1950. הוא היה סופר ומשורר מאיטליה.

הוא כתב רומנים, סיפורים ושירים. הוא גם היה מתרגם. מתרגם זה מי שעושה ספרים משפה אחת לשפה אחרת. פבזה תרגם את הספר "מובי דיק".

הוא עבד בהוצאת ספרים בשם אֶינַאוּדי. שם הביא רעיונות חדשים לתרבות, כמו רעיונות חברתיים ומחשבות על נפש האדם.

פבזה הרגיש לבד הרבה זמן. אחרי פרידה קשה, הוא מת בטורינו בגיל 41. את השירים האחרונים שלו הקדיש לאשה שאהב.

הוא נולד בסאנטו סטפנו בלבו. אביו נפטר כשהיה ילד. אמו חינכה אותו בחומרה. למד בטורינו והתעניין בספרים אמריקניים.

הוא עבד כמורה לאנגלית וכתב עבודת גמר על המשורר וולט ויטמן. ב-1936 פרסם ספר שירים חשוב. ב-1950 קיבל פרס ספרותי חשוב באיטליה על ספרו "הקיץ היפה".