קאוליניט

קאוליניט הוא מינרל חרסית, כלומר מינרל פילוסיליקטי (סיליקטים הבנויים משכבות דקות). הנוסחה הכימית שלו היא Al2Si2O5(OH)4. המבנה שלו כולל שתי שכבות כפולות: שכבת טטרהדרונים של סיליקה (טטרהדרון = פירמידה עם ארבע צדדים) ושכבת אוקטהדרונים סביב יוני אלומיניום (אוקטהדרון = גוף בעל שמונה פאות). בשלושת חמצני הסיליקה שבמישור נוצרת רשת משושים, והאטום הרביעי מתחבר לשכבה השנייה. השכבות הכפולות נייטרליות וקשורות זו לזו בעיקר בקשרי ואן דר ואלס חלשים. המרחק בין השכבות הוא כ-0.2 אנגסטרם.

שמות סלעים עשירים בקאוליניט הם "חרסית סינית" או קאוולין (קַאוֹלִין), על שם אזור גאולינג בג'יאנגשי שבסין. המינרל תואר לראשונה ב-1867 לאחר שמצאו מרבצים בברזיל. קאוליניט נוצר בעיקר בגלל בליה כימית של מינרלים אלומו־סיליקטיים כמו פצלת השדה.

צבעו בדרך כלל לבן, אך לעיתים הוא ורוד, כתום או אדמתי בגלל תחמוצות ברזל. קאוליניט נפוץ ברחבי העולם; מגלים ומכרים אותו בין היתר בברזיל, בסין, בהודו, בארצות הברית וגם בישראל. בישראל יש שכבות קאוליניט באבני חול נוביות בנגב, והחומר מנוצל בתעשייה הקרמית.

קאולין מסחרי משווק כאבקה יבשה, כמוצרים חצי‑יבשים וככתרחיף נוזלי. הוא חשוב לקרמיקה כי הוא סופח מים בקלות והופך לפלסטי (גמיש לעיבוד), ואז מאבד את המים בזמן שריפוי והופך לקשיח. משתמשים בו גם בתרופות עממיות, בייצור לבנים, בנייר מצופה, כתוסף למזון, במשחת שיניים, בכמה מוצרי קוסמטיקה ובנורות (כחומר מפזר אור). השימוש המרכזי הוא בנייר כרומו, אף על פי שפחמת סידן מהווה תחליף בתחום זה.

קאוליניט עלול להכיל כמויות זעירות של אורניום ותוריום, ולכן משתמשים בו גם בתיארוך רדיואקטיבי. כמויות גדולות של נייר מצופה מעולה יכולות לעיתים לעורר אזעקה במתקני בקרת קרינה רגישים. בנוסף, הקריסטלוגרפיה של הקאוליניט השפיעה על עבודתו של הכימאי לינוס פאולינג לגבי טבע הקשר הכימי.


בשנת 2025 הודיעו חוקרים על גילוי קאוליניט על מאדים, באמצעות מצלמת SuperCam ברובר "התמדה".

קאוליניט הוא סוג של חומר טבעי שנקרא מינרל. מינרל = חומר טבעי שמרבה להימצא באדמה. הוא שייך לחרסית, כלומר הוא בנוי משכבות דקות.

הוא בדרך כלל לבן ורך. לפעמים הוא צבוע בכתום או ורוד בגלל ברזל. קאוליניט נוצר כשהאבנים משתנות במים ובאוויר עם הזמן.

הוא נקרא גם קאולין, על שם אזור בסין. מגלים אותו במדינות כמו ברזיל, סין, ארצות הברית וגם בישראל. בישראל יש קאולין בנגב שמשתמשים בו לקרמיקה.

אותו החומר נמכר כאבקה או כנוזל. משתמשים בו להכין כלים חרסיים, נייר מצופה, משחת שיניים וקוסמטיקה. הוא סופג מים ואז אפשר לעצב אותו. אחר כך מחממים והוא מתקשה.

גם על מאדים מצאו קאוליניט. הגילוי זה קרה ב-2025 בעזרת המכשיר SuperCam ברובר "התמדה".


המצלמה SuperCam של הרובר "התמדה" זיהתה קאוליניט על מאדים בשנת 2025.