קארל רוג'רס

קארל רוג'רס (8 בינואר 1902, 4 בפברואר 1987) היה פסיכולוג אמריקאי וממנהיגי הפסיכולוגיה ההומניסטית.

הוא פיתח את שיטת הטיפול הממוקד במטופל (Client-Centered Therapy). שיטה זו שמה את המטופל במרכז הטיפול. המטפל לא נותן הוראות או פתרונות מוכנים. הוא יוצר סביבה תומכת, חמה ואמפתית. ההקשבה של המטפל חשובה מאוד.

לפי רוג'רס, המניע המרכזי אצל אדם הוא מימוש עצמי, השאיפה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו. בעיות נפשיות נובעות לעתים מהבדל בין ה"עצמי האידיאלי" לבין ה"עצמי בפועל". פער זה יכול לגרום למצוקה.

עוד מונח מרכזי אצלו הוא קבלה בלתי מותנית, נכונות לקבל את רגשותיו של האדם בלי לשפוטם. רוג'רס גם דיבר על הדחקה, כלומר דחיית רגשות או זיכרונות לתוך הלא-מודע. כמו פרויד, הוא ראה שחלק מהקשיים קשורים להדחקה, אך חשב שהיא לא חייבת לקרות תמיד.

רוג'רס היה אופטימי לגבי טבע האדם. ב-1947 כיהן כנשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. בנוסף לחינוך הטיפולי עסק גם בחשיבה חינוכית. ספרו "חופש ללמוד" מבוסס על מאמרים והרצאות משנות ה-60 ומחבר בין חינוך לגישה הממוקדת בפרט.

קארל רוג'רס (1902, 1987) היה פסיכולוג מארצות הברית.

הוא המציא טיפול שבו המטפל מקשיב ותומך. המטפל לא פוסק מה נכון. הוא נותן חום ואמפתיה, אומר שהוא מבין ומרגיש מה אתה מרגיש.

רוג'רס חשב שאנשים רוצים לממש את עצמם. לממש את עצמם זה לגדול ולהיות הגרסה הטובה של עצמם. כשיש פער בין מי שאדם רוצה להיות לבין מי שהוא עכשיו, הוא עלול לסבול.

רוג'רס הדגיש גם קבלה בלתי מותנית. קבלה בלתי מותנית היא לקבל מישהו כמו שהוא בלי לשפוט.

הוא היה נשיא אגודת הפסיכולוגים של ארצות הברית ב-1947. כתב גם ספר שנקרא "חופש ללמוד" על חינוך שמכבד את הילד.