קהילות אוטונומיות של ספרד

ספרד מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ו-2 ערים אוטונומיות. קהילות אלה נהנות מאוטונומיה חקיקתית וניהולית, יכולת לחוקק חוקים ולנהל עניינים מקומיים.

סעיף 2 בחוקה של 1978 מבטיח את זכות האוטונומיה של הלאומים והאזורים המרכיבים את "האחדות שאינה ניתנת לחלוקה". זהו שינוי משמעותי לעומת תקופת משטר פרנקו, שהייתה מרכזית ודיכאה הבדלים תרבותיים.

מידת האוטונומיה משתנה בין הקהילות. הקהילות ה"היסטוריות" כמו גליסיה ואנדלוסיה נהנות מאוטונומיה רחבה. קטלוניה וחבל הבסקים מחזיקות משטרה משלהן. חלק מהקהילות גובות מיסים ומנהלות משא ומתן על כספים עם הממשלה. אחרות מקבלות הקצאות ממשלתיות. בשנים האחרונות יש מאבק בין השלטונות המקומיים לשלטון המרכזי על היקף הסמכויות.

על פי החוקה, הממשלה יכולה בשעת הצורך לשלול אוטונומיה. דוגמה היא 2017, כאשר ממשלת ספרד השעתה את אוטונומיית קטלוניה לאחר הכרזת עצמאות שנבטלה אחר כך.

ספרד מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים עצמאיות. "אוטונומיה" פירושה יכולת לקבל החלטות מקומיות.

בחוקה של 1978 כתוב שלאזורים ולעמים יש זכות לאוטונומיה. לפני כן, בתקופת משטר פרנקו, הממשלה הייתה מאוד מרכזית ודיכאה הבדלים תרבותיים.

יש רמות שונות של אוטונומיה. גליסיה ואנדלוסיה הן דוגמאות לקהילות עם כוח גדול. קטלוניה וחבל הבסקים אפילו מנהלות משטרה משלהן. חלק מהקהילות גובות מיסים בעצמן. אחרות מקבלות כסף מהממשלה.

הממשלה מסוגלת להפסיק את האוטונומיה במקרים מיוחדים. בשנת 2017 זה קרה בקצרה לקטלוניה, ואז החזירו לה את האוטונומיה.

בטבלאות נרשמים שם, עיר בירה, שטח, אוכלוסייה, צפיפות ותמ"ג לנפש.