קוגניציה

קוגניציה או הכרה (Cognition) היא תופעת הידיעה האנושית. היא מתייחסת לידע שנמצא במוח ולתהליכים של רכישת ידע, עיבודו ויישומו.

קיימת חפיפה בין קוגניציה לתודעה. תודעה היא המודעות הסובייקטיבית, איך אדם חווה ומרגיש שהוא ער; קוגניציה מתמקדת במידע ובאופן עיבודו.

המושג מיושם גם לתופעות דומות אצל בעלי חיים מתקדמים. לפעמים משתמשים בו לגבי מערכות עיבוד מידע ובינה מלאכותית, אבל יש מחלוקת אם הן אכן בעלות קוגניציה.

תורת ההכרה היא ענף בפילוסופיה שעוסק במהות ובגבולות הידיעה. מדעים קוגניטיביים הם האוסף של תחומים שמחקרים את התהליכים והמנגנונים של ההכרה.

המילה קוגניציה מגיעה מהלטינית cognoscere, שמשמעותה 'לדעת'. המונח האנגלי 'cognitive' הופיע במילון אוקספורד לראשונה ב-1586, בהקשרים של דיונים על תאוריות ידע.

בין התופעות המוגדרות כחלק מקוגניציה: שפה, חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, יצירתיות, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות. תפקודים קוגניטיביים שונים נשענים על תהליכים מוחיים שונים.

אסטרטגיה קוגניטיבית היא כלי או תוכנית פעולה שמסייעת לבצע מטלה או להשיג מטרה. אסטרטגיות יכולות להיות מודעות או מופנמות, חיצוניות או פנימיות. משתמשים בהן כשמטלה חדשה או קשה, ולעיתים משלבים כמה אסטרטגיות בו זמנית. הן יכולות להיות ספציפיות למטלה או כלליות ולשמש למטלות שונות.

קוגניציה או הכרה, איך המוח יודע ומבין דברים. (קוגניציה = איך המוח מעבד מידע)

זה כולל איך לומדים, זוכרים ומקבלים החלטות. גם בעלי חיים מסוימים עושים תהליכים דומים במוח. חלק מהאנשים מדברים גם על מחשבים חכמים, אבל לא כולם מסכימים שזה קוגניציה.

המילה באה מלטינית: cognoscere, שזה 'לדעת'. המילה האנגלית 'cognitive' הופיעה כבר ב-1586.

שפה, איך מדברים ולומדים מילים.
חשיבה, איך פותרים בעיות ויוצרים רעיונות.
תפיסה, איך רואים ושומעים את העולם.
זיכרון, איך שומרים דברים בראש.
קשב, איך מתרכזים.
יצירתיות, איך ממציאים דברים חדשים.
קבלת החלטות, איך בוחרים מה לעשות.

אסטרטגיה היא דרך שעוזרת לבצע משימה. למשל, לחלק בעיה לחלקים קטנים.
אסטרטגיות יכולות להיות מודעות, חושבים עליהן, או מופנמות, עושים בלי לחשוב הרבה.
משתמשים בהן כשמשימה חדשה או קשה.