קוואס

קְווַאס הוא משקה תוסס שמיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה. תסיסה היא תהליך שבו שמרים או חיידקים ממירים סוכרים לאלכוהול ולגזים. לקוואס יש אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד, עד כ־1.2% ולעיתים פחות. צבעו חום עד שחור וטעם המשקה מתוק עם חמיצות. הוא נמכר בחביות ובבקבוקים. לפעמים מוסיפים תוספות לשינוי הטעם, כמו מנטה וצימוקים.

המשקה נפוץ בעיקר במדינות הסלאביות המזרחיות, בעיקר רוסיה, אוקראינה ובלארוס, וגם בפולין.


שיווק הקוואס בישראל החל בסוף שנות ה־90 במעדניות ובמרכולים לא כשרים, כחלק מייבוא מוצרי מזון ממדינות ברית המועצות לשעבר. הביקוש הגיע בעיקר מעולים ממדינות אלה. בשנות ה־2000 צמחו גם יצרנים מקומיים.



התפתח דיון הלכתי האם הקוואס נחשב ל'שיכר', משקה אלכוהולי משמעותי. בחלק מקהילות אשכנז השתמשו בו כתחליף ליין בטקסים דתיים כשיין כשר לא היה זמין. פוסקי הלכה הגיעו למסקנות שונות: חלק ראו בו שיכר ולכן אפשר להשתמש בו בטקסים, ואחרים ראו בו משקה שאינו חשוב דתוית ושיתייחסו אליו כאל "כמו מים".

קוואס הוא משקה תוסס שעושים מגרעיני חיטה ושעורה. תסיסה היא דרך שבה שמרים (יצורים זעירים) הופכים סוכר לבועות ולמעט אלכוהול. בקוואס יש מעט אלכוהול, עד 1.2%. צבעו חום או שחור. הטעם מתוק עם חמצמץ. לפעמים מוסיפים נענע וצימוקים.

המשקה נפוץ ברוסיה, באוקראנה ובבלארוס. גם בפולין.


בסוף שנות ה־90 התחילו למכור קוואס בישראל. זה קרה בגלל יבוא ומבקשם של עולים. בשנות ה־2000 החלו גם לייצר אותו כאן.



חכמים דנו אם אפשר להשתמש בקוואס במקום יין בטקסים. חלק אמרו שזה אפשרי. אחרים אמרו שזה דומה למים.