קולקטיביזם

קולקטיביזם הוא השקפה שמדגישה את קיומן וחשיבותן של קבוצות. האנטיתזה שלה היא אינדיבידואליזם, כלומר דגש על היחיד. בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה קולקטיביזם מתאר תרבויות עם כושר לכידות גבוה בין חברי הקבוצה. גישות קולקטיביסטיות שמות דגש על טובת הקבוצה ועל מקומו של הפרט כחלק ממנה. לעתים מעדיפים את טובת החברה על פני טובת הפרט.

פילוסופיות קולקטיביסטיות מנתחות יחסים בין קבוצות, למשל מעמדות, לאומים או מגדרים, ולא רק את התנהגות הפרט. בתולדות המחשבה נעשה שימוש במונח כדי לתאר עמדות שונות, מהשמאל ועד הימין הקיצוני. דוגמה למערכות קולקטיביסטיות הן סוציאליזם וקומוניזם. מצד שני, פילוסופיות אינדיבידואליסטיות בולטות הן הליברליזם והליברטאריאניזם.

יש גם תנועות שמצליחות לשלב אלמנטים משני הצדדים. למשל אנרכיסטים משמאל התומכים בריבונות הפרט ובאותו זמן קוראים לארגון קהילתי כמו קומונות.

בחברה הישראלית יש שילוב של ערכים קולקטיביים ואינדיבידואליסטיים. באופן יחסי למדינות מפותחות אחרות, ישראל נחשבת יותר קולקטיביסטית. בישראל מקובלות התארגנויות פוליטיות וחברתיות קבוצתיות, כמו הציונות הדתית, החברה החרדית, השמאל והאוכלוסייה הערבית.

הערכים המרכזיים הם ערבות הדדית, ציונות ושוויון בנטל. גם יהודים וגם ערבים בישראל דואגים למשפחות ולקהילות שלהם, לצד דאגה לחירויות האישיות. דוגמה ברורה לתרבות קולקטיביסטית בישראל היא הקיבוץ: שם חברים חולקים אחריות וקובעים החלטות ביחד, ולעתים טובת הקהילה עומדת מעל רצון הפרט. גם בכפרים ערביים יש דגש על שמירת מנהגים וסיוע הדדי.

במקביל ניכרת עלייה בחשיבות המטרות האישיות ובחופש הפרט, בהשפעת התרבות המערבית. השילוב הזה מעצב את האופן שבו אנשים תופסים את עצמם ומתקשרים זה עם זה.

קולקטיביזם זה רעיון שמדגיש קבוצות. קבוצות הן אנשים שעובדים יחד. המילה ההפוכה היא אינדיבידואליזם. אינדיבידואליזם אומר שכל אדם חשוב בפני עצמו.

קולקטיביזם אומר שהקבוצה חשובה. לפעמים הקבוצה קובעת מה נכון לפני האדם.

דוגמאות לשיטות קולקטיביות הן סוציאליזם וקומוניזם. דוגמאות לאידיאולוגיות של היחיד הן ליברליזם וליברטאריאניזם.

בישראל יש גם דגש על הקבוצה וגם על החירות האישית. בישראל אנשים מתחברים לקבוצות כמו חרדים, ציונות דתית ושמאל. הערכים החשובים הם ערבות הדדית (עזרה זה לזה), ציונות (אהבת הארץ) ושוויון בנטל (כולם משתתפים באחריות).

קיבוצים הם דוגמה: שם אנשים עובדים וחיים ביחד. בכפרים ערביים יש גם תחושת קהילה וסיוע הדדי. אך היום יש יותר דגש על מטרות אישיות והשפעות מערביות.

השילוב של דאגה לקהילה ודאגה לפרט משפיע על הדרך שבה אנשים מתנהגים.