קוּנֵאוֹ (באיטלקית: Cuneo, בפיימונטזית ובצרפתית: Coni) היא בירת נפת קונאו במחוז פיימונטה, בצפון-מערב איטליה, לרגלי האלפים הימיים. באוכלוסייתה 55,061 תושבים (2008). ליד העיר שדה תעופה, והיא משמשת בסיס לפעילויות חורף וספורט הרים.
העיר נוסדה ב-1198 במישור בין נהר הסטורה לנהר הגאסו. הגרעין העתיק נמצא בחלק העליון של העיר. הרחוב הראשי מימי הביניים הוא רחוב רומא, שהיה עורק החיים. בשני הרחובות הראשיים, רחוב רומא ורחוב נִיצָה, יש מעברים מקורים שאורכם הכולל כ-8 ק"מ. חזיתות הבניינים משקפות את הסגנון הימי-ביניימי והסגנון נאו-קלאסי (סגנון שמשתווה לצורת בנייה של יוון ורומא). המעברים המקורים מגנים מפני שמש, גשם ושלג, ומהווים סימן היכר לעיר.
בנייני הממשל בכיכר גלימברטי בנויים בסגנון נאו-קלאסי. אזור בולט נוסף הוא "קוטרדה מאנדובי" (Contrada Mondovì), שבו נמצא גם בית הכנסת של העיר.
מיקומה ששולט על שני נהרות עזר להיווסדותה ב-1198. מקימי העיר היו תושבים ממנזר סאן דלמצו ופליטים מלומברדיה. בתחילה שלטה בעיר קואליציה של השלטון הדתי והאצולה יחד עם נציג העם. ב-1259 קונאו נהייתה לעיר מרכזית באזור, הטילה מסים והטביעה מטבעות. ב-1382 עברה לבעלות בית סבויה וחוותה תקופות של שגשוג.
ב-1859 הוכרזה לנפה (יחידה מנהלית). בעיר פעל גדוד מתנדבים בתנועת איחוד איטליה. ב-1943, 1945 קונאו שירתה מרכזי התנגדות נגד הכיבוש הגרמני, וזכתה להוקרה על פעולות אלה.
העיר התפתחה גם כמוקד מסחר הודות לדרכים לצרפת ולשוקי חקלאות. חומות ההגנה שהקיפו אותה הוסרו אחרי הכיבוש הצרפתי, והעיר גדלה דרומה. אז נבנה גם כיכר גלימברטי, והעיר המשיכה להתפתח לכיוון רחוב ניצה.
בשנת 1406 הורשו יהודים מפרובאנס לגור בקונאו. בסוף המאה ה-16 הגיעו יהודים מאביניון ופעלו כבנקאים. מעמדם בעיר חשוב עד כדי שהיום השוק הוזז מיום שבת ליום חמישי.
הגטו (שכונה יהודית מיוחדת בעבר) היה בין רחוב מנדובי ל"קיוזה". ב-1724 גרו בקונאו 29 משפחות יהודיות, וכעבור שנים מספר הגיע המספר לכ-500. בית הכנסת שופץ במאה ה-19; ארון הקודש מציג סגנון בארוק ונציאני ותבליט מנורת שבעת הקנים.
במלחמת העולם השנייה פעלה באזור קבוצת פרטיזנים בראשות אנצו קאווליון. הם סייעו להצלת יהודים ולמעברם מצרפת לאיטליה. נכון ל-2008 נותרו בעיר מספר מועט של יהודים, שאת צרכיהם הדתיים מספקת קהילת טורינו.
קוּנֵאוֹ היא עיר בצפון-מערב איטליה, ליד הרי האלפים. יש לה שדה תעופה.
העיר נוסדה ב-1198 בין שני נהרות, הסטורה והגאסו. החלק הישן של העיר נמצא למעלה על הגבעה. הרחוב הראשי הוא רחוב רומא. יש בעיר מעברים מקורים שאורכם כ-8 ק"מ. המעברים האלה מגנים על אנשים מהשמש, מהגשם ומהשלג.
כיכר גלימברטי היא הכיכר המרכזית. יש גם רחוב שנקרא קוטרדה מאנדובי, ושם נמצא בית הכנסת.
קונאו הוקמה כשקבוצות של אנשים חיפשו מקום מוגן. ב-1259 היא הפכה לעיר חשובה באזור. ב-1382 נכנסה תחת שלטון משפחת סבויה. ב-1859 היא הייתה חלק מממלכת איטליה. בזמן מלחמת העולם השנייה העיר עזרה להתנגד לכוחות שכבשו את הטריטוריה.
בשנת 1406 הגיעו יהודים מפרובאנס. מאוחר יותר הגיעו גם יהודים מאביניון והיו שם בנקאים. הגטו (שכונה שבה גרו היהודים בעבר) היה בין רחוב מנדובי לרחוב קיוזה. ב-1724 גרו שם 29 משפחות. בית הכנסת שופץ במאה ה-19. בארון הקודש יש תבליט של מנורת שבעת הקנים.
במלחמת העולם השנייה היו אנשים ששמרו על יהודים ועזרו להם לעבור מצרפת לאיטליה. ב-2008 נותרו בקונאו רק כמה יהודים, ובשביל תפילה הם נוסעים לטורינו.
תגובות גולשים