קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית)

קונסטרוקטיביזם היה זרם אוונגרדי באמנות, באדריכלות ובספרות ברוסיה מאז 1914. התנועה צמחה אחרי מלחמת העולם הראשונה כהמשך לפוטוריזם הרוסי. היא שלבה אסתטיקה תעשייתית, מראה והחומרים של המפעלים, עם אמנות מופשטת ורעיונות סוציאליסטיים על תפקיד האמנות בשינוי חברתי.

המונח קונסטרוקטיביזם (תרגום: "אמנות בנויה") הוטבע ב-1917 על ידי קזימיר מלביץ' לתיאור עבודותיו של אלכסנדר רודצ'נקו. ב-1921 מופיע המונח ב"מניפסט הריאליסטי" של נחום גאבו, וב-1922 שימש ככותרת בספר של אלכסיי גאן.

האמן הקונסטרוקטיביסטי השתמש בחומרים ותהליכי ייצור תעשייתיים שלא נעשה בהם שימוש באמנות עד entonces, למשל קורות מתכת, פלסטיק וזכוכית. גם הצורות היו לעיתים גאומטריות ומושפעות מתנועות כמו קוביזם ופוטוריזם. רעיון מרכזי היה להפעיל את האמנות באופן פרודוקטיבי בעיצוב החברה החדשה.

נאן רוזנטל ציינה שיש שלושה מאפיינים מרכזיים לפיסול הקונסטרוקטיביסטי. אחת הדחיפות של התנועה נבעה מהפרדת האקדמיה בפטרבורג מהמכללה במוסקבה ב-1918. מרכז הפעילות היה בית הספר VKhUTEMAS שנוסד ב-1919, ושם נחום גאבו העיד שהדגש היה על דיונים פוליטיים ולא תמיד על עשיית יצירות.

ב-1920 הציג טאטלין את "מונומנט לאינטרנציונל השלישי", מבנה תכנוני ממתכות. העבודה עוררה מחלוקת: גאבו טען שיש לבחור בין בנייה פונקציונלית לאמנות. ויכוחים אלה הובילו לפיצול בתנועה. גאבו ופבזנר טענו כנגד נטיית חלק מהקבוצה לשימושיות מוחלטת, וטאטלין ורודצ'נקו קראו לעבודתם "פרודוקטיביזם".

בתחום האדריכלות הקונסטרוקטיביזם שלט בשנות ה-20 בסובייטים. דוגמה בולטת היא מועדון פועלי הרכבת במוסקבה. בתחילת שנות ה-30 הממשל לחץ על הקבוצה והכריז על הסגנון כ"אנטי-סובייטי". השפעת התנועה ניכרה גם באמנות האירופית המאוחרת; אמנים כמו הנרי מור וברברה הפוורת' הושפעו, וחלק מהאמנים היגרו למערב אירופה ואל ארצות הברית.


אמנים מרכזיים שמוזכרים בקשר לתנועה: קזימיר מלביץ', אלכסנדר רודצ'נקו, ולדימיר טאטלין, נחום גאבו ואלכסיי גאן.

קונסטרוקטיביזם הייתה תנועה אמנותית ברוסיה שהתחילה סביב 1914. היא גדלה אחרי מלחמת העולם הראשונה.

היא שילבה צורות פשוטות עם חומרים מהמפעלים. קונסטרוקטיביסטים השתמשו במתכת, זכוכית ופלסטיק. הם רצו שאמנות תעזור לשנות את החברה.

המילה קונסטרוקטיביזם פירושה "אמנות בנויה". את המילה הזו טבע מלביץ' ב-1917 כדי לתאר את רודצ'נקו. ב-1919 הוקם בית הספר VKhUTEMAS, שהפך למרכז של התנועה.

ב-1920 טאטלין הציג מגדל גדול בשם "מונומנט לאינטרנציונל השלישי". הוא עורר ויכוחים וחלק מהאומנים החליטו ללכת בדרך אחרת. בשנות ה-30 השלטון אסר במידה רבה על סגנון זה.

השפעות הקונסטרוקטיביזם נראו גם באירופה ובארצות הברית. כמה אמנים היגרו לשם.