קונסיסטוריה (מלטינית: consistorium) היא גוף של אנשים שמתכנס לקבל החלטות ביצועיות. המילה מקורה בלטינית ומשמעותה לשבת ביחד. ברומא העתיקה שימשה המילה לישיבות רשמיות של "Comites consistoriales", יועצים בחצר הקיסר. הם נתנו חוות דעת בנושאים חשובים והיוו מעין כוח רשמי שיכול היה לגבור על הסנאט, בהתאם להשפעת הקיסר.
בקשר הכנסייה הקתולית, קונסיסטוריה היא מפגש רשמי של חבר החשמנים. "חבר החשמנים" (Collegium Cardinalium) הם הקרדינלים, בעלי משרה דתית בכירה. יש גם מפגש מיוחד לבחור אפיפיור שנקרא קונקלווה (מפגש חשאי לבחירת האפיפיור).
הקונסיסטוריה משמשת לייעוץ לאפיפיור בעניינים חשובים ולמינוי קרדינלים חדשים. מינוי קרדינל מוכרז לעתים מראש, אבל ההעלאה לדרגה מתבצעת רשמית בקונסיסטוריה. אם המינוי מתגלה לאחר מותו של המועמד או לפני שהתקיימה הקונסיסטוריה, הוא מבוטל.
במהלך הקונסיסטוריה נותן האפיפיור לקרדינלים הנוכחים סממני דרגה: טבעת, כיפה קטנה בשם zucchetto, וכובע משי בעל ארבע פינות בשם biretta. בעבר נתנו גם את גאלרו, כובע גדול. האפיפיור פאולוס השישי ביטל את מנהג הגאלרו ב-1967, ומי שעדיין רוצה כובע כזה רוכש אותו היום בעצמו. צבע הבגדים המסורתי של הקרדינלים הוא אדום־כריזמטי, ופריטים אלה קשורים לטקסים ולהצגה הציבורית של הדרגה.
באופן פורמלי מוקצה לכל קרדינל כנסייה ברומא. כיום המינוי הזה הוא בעיקר סמלי, אחרי שרפורמות הוציאו מהקרדינלים מעורבות ישירה בניהול כנסיות אלו.
בכנסיות פרוטסטנטיות בגרמניה ובסקנדינביה נהוגה המילה כדי לתאר קבוצת אנשי דת שקשורה לקתדרלה. בכנסיות קלוויניסטיות קונסיסטוריה היא גוף מנהל מקומי, הכולל זקנים ודיאקונים, ותפקידה דומה ל-Session בכנסיות פרסביטריאניות.
ביהדות המונח שימש לגוף שמנהל קהילות יהודיות במחוז או מדינה. השימוש התרחב בראשית המאה ה-19, כשהדרישה לשוויון אזרחי ודיאלוג רשמי עם הממשל יצרה צורך בגוף כזה.
נפוליאון ארגן קונסיסטוריה יהודית לפי צו מ-17 במרץ 1808. לפי הצו, בכל מחוז שבו חיו לפחות 2,000 יהודים חייבת להתקיים קונסיסטוריה. מעליה עמדה קונסיסטוריה מרכזית בפריז. בכל קונסיסטוריה היה רב ראשי שנמנה על ידי השלטונות, רב נוסף כשנדרש, ושלושה נציגים חילונים. הקונסיסטוריות נדרשו לוודא שהחלטות רשמיות מיושמות, לשמור על סדר בתי הכנסת, לעודד עיסוקים מועילים, ולוודא שלא יהודים יימנעו מהשירות הצבאי. הקונסיסטוריה המרכזית פיקחה על המקומיות והייתה רשאית למנות רבנים.
שיטה זו הופעלה גם בארצות הנמצאות תחת השפעתה של צרפת בתקופת נפוליאון, כגון הולנד, בלגיה וחלקים של גרמניה. חלק מהניסויים הללו לא שרדו אחרי נפוליאון, אך המודל נשאר נקודת התייחסות לדיונים על רפורמה בקהילה היהודית.
מאז צו נפוליאון נעשו תיקונים בכללי הבחירה ובתפקידי הרבנים. חוקי לואי פיליפ ונפוליאון השלישי ושל חוק משנת 1872 שינו את שיטת הבחירות והרחיבו את זכות ההצבעה בבחירות לקונסיסטוריות. בתחילת המאה ה־20 פעלו כמה קונסיסטוריות מרכזיות בצרפת ובאלג'יריה, כולל פריז, ליון ומרסיי, וכן מושבות בצפון אפריקה כמו אלג'יר ואוראן.
במספר אוניברסיטאות בגרמניה, בסקנדינביה ובפינלנד מופיע המונח "קונסיסטוריה" כמשמעות של דירקטוריון או מועצת הנהלה של האוניברסיטה. במדינות אחרות הגוף המקביל נקרא לעתים "סנאט".
קונסיסטוריה היא קבוצה שמתכנסת כדי לקחת החלטות חשובות. המילה באה מלטינית ומשמעותה לשבת ביחד. ברומא העתיקה השתמשו בה לתאר יועצים של הקיסר.
בקתולה קונסיסטוריה היא פגישה של הקרדינלים. קרדינלים הם אנשי דת בכירים. כשהאפיפיור מינה קרדינלים זה נעשה רשמית בקונסיסטוריה.
הקרדינלים מקבלים פריטים מיוחדים: טבעת, כובע קטן ששמו zucchetto (כיפה קטנה), וכובע משי בעל ארבע פינות שנקרא biretta. בעבר קיבלו גם כובע גדול בשם גאלרו. בשנת 1967 אפיפיור בשם פאולוס השישי צמצם את המנהג הזה.
קיים מפגש מיוחד שנקרא קונקלווה. בקונקלווה בוחרים אפיפיור חדש. מפגש זה שונה מהקונסיסטוריה הרגילה.
נפוליאון בנה מערכת קונסיסטוריות ב-1808. לפי פקודת נפוליאון מחוז עם לפחות 2,000 יהודים צריך להיות קונסיסטוריה. בכל קונסיסטוריה היו רב ראשי ונציגים חילונים. הקונסיסטוריה דאגה שהחוקים והכללים בקהילה יישמרו, ועזרה בארגון שוטף של הקהילה.
שיטה זו הוחלה גם במדינות אחרות תחת שלטון צרפת. באלג'יריה הוקמה קונסיסטוריה ב-1845 כדי לקדם מקצועות מועילים ולחזק קשרים עם צרפת.
בכמה אוניברסיטאות במערב אירופה המילה "קונסיסטוריה" מתארת את מועצת ההנהלה של האוניברסיטה. במקומות אחרים קוראים לגוף זה "סנאט".
תגובות גולשים