קיום או יש מציין את היותו של דבר בעולם. בפילוסופיה הכוונה היא לכל הדברים שנתפסים בתודעה ובחוויה.
שאלת הגדרת הקיום היא שאלה מרכזית בפילוסופיה. ממנה נובעות שאלות נוספות כמו מהות הקיום ומשמעותו.
מקובל לחלק את הקיום לממד אובייקטיבי (חיצוני לתודעה, קיים בזכות עצמו) ולממד סובייקטיבי (קיים בזכות תודעה שתופסת אותו). היחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי מורכב ונחקר רבות.
עוד הבחנה היא בין א-פריורי לבין א-פוסטריורי. א-פריורי הוא דבר שמחויב מהגדרתו ואי אפשר להפרידו ממנה. א-פוסטריורי נובע מהתנסות ותלוי במה שנחווה.
לקיום קשר משמעותי למושג האמת; ההגדרות של שניהם משתנות לפי שדה הדיון, והיחס ביניהם נחקר בפילוסופיה.
פילוסופים כמו סוקרטס ורנה דקארט דנו בשאלות אלה. גם זרם האקזיסטנציאליזם עסק בקיומיות, כלומר בהגותו של הקיום.
קיום או יש אומר שדבר נמצא בעולם.
בפילוסופיה קיום הוא כל מה שאדם יכול להרגיש או לחוות.
יש קיום חיצוני. חיצוני = נמצא גם אם אף אחד לא חושב עליו. יש גם קיום שתלוי בתודעה. תלוי בתודעה = קיים כי מישהו תופס או מרגיש אותו.
חלק מהדברים בקיום הם א-פריורי. א-פריורי = שייך להגדרה שלהם. חלק הם א-פוסטריורי. א-פוסטריורי = נוצרים מההתנסות והחוויה.
לקיום יש קשר לרעיון של אמת. פילוסופים דנו בכך, למשל דקארט. יש ביטוי שנקרא אקזיסטנציאליזם. משמעותו "קיומיות" או המחשבה על הקיום.
תגובות גולשים