קין והבל הם בני אדם וחוה. קין היה עובד אדמה, והבל היה רועה צאן. כל אחד מהם הביא מנחה, מתנה לאל, מקנייניו: קין מפירות השדה והבל מבעלי החיים הטובים שבמרעהו. אלוהים קיבל את מנחת הבל ודחה את מנחת קין. קין התרגז וקנאה מילאה אותו. למרות שאלוהים הזהיר אותו על הדרך הנכונה, קין קם והרג את הבל בשדה. לאחר המעשה שאלו ה' את קין מה אירע, וקין השיב בתשובה קצרה. כענישה נקלה האדמה שעליה עבד קין ולא ניתנה לו פריון כבעבר; הוא נאלץ להיות נודד. אלוהים נתן לו גם אות, סימן שהגן עליו מפני שימוע לו מוות מידי.
על הסיפור נכתבו מדרשים ופירושים רבים. הם מנסים להסביר מדוע מנחת הבל התקבלה ולא זו של קין, האם קין היה רע מלכתחילה, ומה משמעות העונש והאות שקיבל. יש פירושים שמספרים שקין הביא פירות מקולקלים, ואחרים שחושבים שהפסוקים מותירים את הסיבה פתוחה בכוונה.
חלק מהפרשנים ראו בקין דמות רעה מראשיתו, וקישרו אותו לדמויות ארציות של רע וטומאה. לעומתם אחרים, כמו הרב עזרא ביק, מציגים טיעונים שקין לא נולד מרושע: שם-משמעותו, יוזמת ההקרבה והקירבה בין האחים מעידים על אישיות מורכבת שאיבדה שליטה בשל קנאה.
מדרש אחד אומר שקין הביא מנחה מקולקל, בעוד הבל הביא את המובחר. פרשנים אחרים טוענים שהפסוקים אינם מספקים סיבה מפורשת, וזו בדיוק הנקודה: התחושות האנושיות של דחייה ושיפוט אלוהי פתאומי מניעות את ההתרחשות.
מדרשים שונים מציעים מספר נושאים לוויכוח בין האחים: סכסוך על נחלת הארץ, שאלות דתיות או אפילו על אישה. המקרא נותן מקום לפרשנויות שונות כי הפסוק קצר ומעורפל.
חז"ל תהו על השימוש בלשון רבים בביטוי "דמי אחיך" (דם אחיך). הם פירשו זאת בדרכים שונות, מתוך ניסיון להבין את משמעות קריאת הדם וצעקתו מהאדמה.
יש נקודות השקה בין סיפור זה לסיפור חטא עץ הדעת: שתי הפעמים אלוהים שואל את האדם לאחר מעשה, והאדמה מושפעת מעונש. הרצח הראשון מסמן את סוף תקופת התמימות ותחילתו של עולם שבו אנשים פוגעים זה בזה. הסיפור מדגיש רגשות אנושיים חזקים כמו קנאה, אשמה וענישה.
רבנים ומחשיבים מודרניים ראו בדמויות ארכיטיפים: הרב קוק ראה בקין טיפוס שמנסה בכוח להשוות תנאים לא מוצדקים. פרופ' שלום רוזנברג קרא לזה עימות בין חברות לוחמניות לחברות טכנולוגיות משגשגות. פירושים אחרים מדברים על המתח בין חקלאות לרועים, שעברו בתקופות שונות במזרח הקדום.
באומנות נוצרית הרי קין והבל הוצגו כסמלים ליחסים בין הבריתות הישנה והחדשה. בקומפוזיציות אמנותיות מודגשת קבלת מנחת הבל כמשל לקבלת הקרבה הטובה.
הסיפור שימש סמל לריבים בין אחים ולקונפליקטים חברתיים. חוקרים כמו שמואל קרמר מצאו טקסטים מסופוטמיים עם מוטיבים דומים: שני אחים (או אלים) שמביאות מתנות והשופט קובע מי ראוי יותר. ההשוואה מראה שמוטיב הוויכוח על עדיפויות מקצועיות היה מוכר באזור.
חלק מהדיונים חיברו את סוג הקרבה לבין מעמד הבהמות והמנחות: יש שדרשו שקורבן לא חייב לכלול שחיטה לפי הנוסח המקראי של הסיפור, ולעתיד תהיה העלאה בעיקר של מנחות צמחיות.
קין ועֵבֶל הם שני אחים. קין עבד באדמה. הבל רעה צאן. כל אחד הביא מתנה לאל. מתנה לאל קוראים "מנחה".
אלוהים קיבל את מנחת הבל ולא את של קין. קין התעצבן וקנא. הוא הרג את הבל בשדה. אחרי זה אלוהים אמר לקין שהוא ירדוד ויהיה נווד, אדם שנודד ממקום למקום. אלוהים שם עליו אות כדי שלא יהרגו אותו.
אחרי המקרה נולד להם אח נוסף, שת. מזרעו של שת יצא נח.
אנשים שונים פירשו את הסיפור אחרת. חלקם אמרו שקין הביא מתנות רק מהשאריות, וחלקם אמרו שקין פשוט נפל לקנאה. יש מי שאמר שהסיפור מראה מה קנאה יכולה לעשות.
הסיפור מדבר על קנאה ועונש. הוא גם מראה שיש כמעט תמיד שאלות שקשה לענות עליהן בלי הסברים נוספים.
תגובות גולשים