קינואה (שם מדעי: Chenopodium quinoa) היא מין של כף האווז ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae). בעבר שויכה למשפחת הסלקיים. בדרך כלל קוראים "קינואה" לזרעים של הצמח, שאותם משווקים למאכל. גם עלי הקינואה אכילים, אך נמכרים פחות.
למרות ששווקה כדגן לצד חיטה ותירס, הקינואה איננה דגן אמיתי, כי אינה שייכת למשפחת הדגניים. בלבול כזה יש גם לגבי הכוסמת.
זרעי הקינואה עשירים בחלבון: כ-14 גרם חלבון ל-100 גרם יבשים. השוואה: חיטה מכילה כ-4 גרם חלבון ל-100 גרם. הקינואה מכילה את כל תשע החומצות האמינו החיוניות, חומצות אמינו הן הבלוקים שמרכיבים חלבונים, וחלק מהן הגוף לא יכול לייצר בעצמו.
הקינואה עשירה גם בסיבים תזונתיים, זרחן, ברזל ומגנזיום. בגרעין מצויה בשכבה חיצונית תערובת של סאפונינים. סאפונינים הם מולקולות טעם מר ומעט רעילות, ולכן לרוב מסירים אותם לפני מכירה.
עלי הקינואה מכילים חומצה אוקסלית. חומצה אוקסלית יכולה להיקשר למתכות כמו סידן וברזל ולהקטין את הספיגה שלהן מהמזון. הקינואה אינה מכילה גלוטן, ולכן מהווה תחליף מתאים לאנשים עם צליאק (מחלה שבה גלוטן מזיק).
נאס"א בחרה בקינואה לניסויים במערכות סגורות לחלל. הסיבות: תכולת חלבון גבוהה, מקור למיקרו-נוטריאנטים (ויטמינים ומינרלים), גמישות בהכנה, ופוטנציאל לגידול בסביבות מבוקרות.
מקור הקינואה בהרי האנדים בדרום אמריקה, והיא שימשה כמקור מזון במשך כ-6,000 שנים. שמה מגיע משפת הקצ'ואה. הצמח עמיד מאוד ויכול לגדול עד לגבהים של כ-4,000 מטר מעל פני הים.
אצל האינקה הקינואה נחשבה קדושה וקיבלה את הכינוי "אם הדגן". הקיסר של האימפריה נהג לזרוע את הזרעים הראשונים, והצמח שימש גם בפולחנים. לאחר הכיבוש הספרדי נאסר לגדל את הקינואה בשל מעמדה הדתי, והספרדים השתמשו בה לעתים כמזון לבהמות. כיום המדינות המובילות בייצור הן פרו ובוליביה.
קינואה נחשבת לאכילה בפסח, כי אינה חמץ. חלק מארגוני הכשרות חששו לאשר אותה בגלל דמיון לגרעינים אסורים ותמיסות של ערבוב. בדצמבר 2013 העניק ארגון ה-OU כשרות לקינואה לפסח. בישראל יש מקומות שמאפשרים קינואה בפסח רק לאוכלי קטניות, ויש שמאפשרים גם לאחרים.
הצריכה השנתית בישראל עומדת על כ-2,500 טון, והיקף השוק מוערך בכ-20 מיליון שקלים. ארצות הייבוא העיקריות הן פרו, אקוודור ובוליביה. בשנת 2017 הצריכה עמדה על כ-1,600 טון, עלייה של פי 1.5 בתוך שלוש שנים.
File:Reismelde.jpg
File:Quinoa.jpg
File:500g bag of quinoa.jpeg
File:Quinoa-cornflakes.jpg
File:Chenopodium quinoa -red faro- MHNT.BOT.2007.43.66.jpg
קינואה היא צמח שממנו אוכלים בעיקר את הזרעים. שמה המדעי הוא Chenopodium quinoa.
זרעי הקינואה עשירים בחלבון. יש בהם כ-14 גרם חלבון בכל 100 גרם יבשים. חלבון צריך לעזור לגוף לבנות תאים. הקינואה מכילה את כל חומצות האמינו החיוניות. חומצות אמינו חיוניות הן חומרים שהגוף צריך מהאוכל.
לזרעים יש שכבה חיצונית של סאפונינים. סאפונינים הם חומרים שמקנים טעם מר, ומסירים אותם בדרך כלל לפני שמוכרים את הקינואה. עלי הצמח מכילים חומצה אוקסלית. חומצה אוקסלית עלולה להקשות על ספיגת ברזל וסידן מהמזון.
קינואה לא מכילה גלוטן. לכן אנשים שאינם יכולים לאכול גלוטן יכולים לאכול אותה.
הקינואה גדלה בהרי האנדים בדרום אמריקה כבר לפני כ-6,000 שנים. האינקה ראו בה צמח קדוש וקראו לו "אם הדגן". הספרדים אסרו על גידולה בתקופה הכיבוש. היום מגדלים אותה בעיקר בפרו ובבוליביה.
קינואה נחשבת לא כבשורה בפסח כי היא אינה חמץ. חלק מארגוני הכשרות האשימו שהיא דומה לגרעינים האסורים. ב-2013 ארגון ה-OU אישר את הקינואה לפסח.
בישראל צורכים כ-2,500 טון קינואה בשנה. השוק שווה כ-20 מיליון שקלים.
File:Quinoa.jpg
File:500g bag of quinoa.jpeg
תגובות גולשים