קלאוס ברבי

קלאוס ברבי (25 באוקטובר 1913, 25 בספטמבר 1991) היה מפקד הגסטפו (המשטרה החשאית של הנאצים) בליון שבצרפת. בגלל אכזריותו כלפי יהודים ולוחמי המחתרת כונה "הקצב מליון".


נולד בבאד גודסברג ליד בון בגרמניה. ב-1934 סיים לימודים והצטרף לאס אס (ארגון צבאי נאצי). ב-1937 הצטרף למפלגה הנאצית.


בשנת 1941 עבד במשרד לענייני יהודים ונשלח לאמסטרדם. במאי 1942 מונה מפקד הגסטפו בליון בדרגת סרן. פיקד על מעצרים, גירושים ולחצים על יהודים ולוחמי רזיסטנס. בין פעולותיו היה אחראי על גירוש ילדי איזיו למחנה הריכוז דראנסי ומשם לאושוויץ.

לאחר המלחמה עבד עבור ארגוני ביון בריטיים ואמריקאים.


ב-1955 ברח עם משפחתו לבוליביה והשתמש בשם בדוי, אלטמן. גר בה לה פאס ועבד כסוחר סמים. השתתף גם בניסיון הפיכה נגד ממשלת בוליביה. זוהה ב-1971 על ידי ציידי נאצים ונעצר רק ב-19 בינואר 1983, אז גורש לצרפת.


משפטו החל ב-11 במאי 1987 בבית המשפט העליון בליון במשפט מושבעים. המושבעים הרשיעו אותו בפשעים נגד האנושות (פשעים חמורים נגד אוכלוסיות אזרחיות). ב-4 ביולי 1987 נדון למאסר עולם. מת בכלא ב-25 בספטמבר 1991 ממחלת הסרטן בגיל 78.

בשנת 2020 הוצג דמותו בסרט "התנגדות" על מרסל מרסו.

קלאוס ברבי (1913, 1991) היה מפקד הגסטפו (המשטרה החשאית של הנאצים) בעיר ליון בצרפת. בגלל המעשים הרעים שלו קראו לו "הקצב מליון".


נולד בגרמניה. הצטרף לאס אס (ארגון נאצי). עבד בשירות הנאצים במקומות שונים, כולל אמסטרדם וליון.


בליון פגע ברבי באנשים רבים, ביניהם יהודים וחברי המחתרת. הוא שלח גם ילדים למחנות ריכוז. (מחנות ריכוז הם מקומות רעים שבהם אספו אנשים ופגעו בהם.)


לאחר המלחמה עבד אצל ארגוני ביון. ב-1955 ברח לבוליביה ושם קרא לעצמו אלטמן. עבד כסוחר סמים וחי שם שנים רבות. ב-1983 תפסו אותו ושלחו אותו לצרפת.


ב-1987 הורשע בעבירות חמורות נגד אנשים ונידון למאסר עולם. הוא מת בכלא ב-1991 ממחלת הסרטן.