קנטוס פלאנוס (בלטינית: Cantus planus, פירושו שיר פשוט) הוא השם למזמורים המסורתיים ששימשו בליטורגיה של הכנסייה הקתולית. ליטורגיה = טקסי תפילה ושירה בכנסייה.
הצורה המוזיקלית היא מונופונית, כלומר שורה אחת של מנגינה בלי הרמוניה. הקצב שלה חופשי ולא מחולק לתיבות כמו בשירים מודרניים. המזמור הגרגוריאני הוא סוג מפורסם של קנטוס פלאנוס, ונקשר לשמו של האפיפיור גרגוריוס הראשון מהמאה השישית. עם זאת, זה מיתוס שהוא המציא את כל הסגנון או שאסר סגנונות קודמים כגון האמברוזיאני והמוזאראבי.
במשך מאות שנים התקיימו סגנונות שונים בצד זה, ואיחוד לפי נוסח גרגורי לא הושלם עד המאה ה-12 באיטליה. קנטוס פלאנוס מסמן גם את תחיית התיווי המוזיקלי אחרי שאבדה ההיכרות עם השיטה היוונית העתיקה.
התיווי של קנטוס פלאנוס שונה מהתיווי המודרני. נרשמו על ארבעה קווים במקום חמישה, ובאמצעות נוימות, סימני תנועה מוזיקליים ישנים שמראים עליה וירידה של המנגינה.
במאה ה-19 חלה תחיית עניין בתיווי ובסגנון, בזכות עבודת שחזור בעיקר של נזירים במנזר de Solesmes בצפון צרפת. היום משתמשים במזמורים בעיקר במסדרי נזירים, אך בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים הם גם זכו לפופולריות כניגוני הרפיה ותקליטורים שלהם הפכו ללהיטים קלאסיים.
קנטוס פלאנוס פירושו שיר פשוט. זו המילה למזמורי תפילה ישנים בכנסייה הקתולית. ליטורגיה = שירי וטקסי תפילה.
המזמורים שרים קול אחד בלבד. זה נקרא מונופוני, כלומר שורה אחת של שיר. הקצב חופשי ולא מחולק לתיבות.
מזמור מפורסם נקרא גרגוריאני, על שם האפיפיור גרגוריוס ממאה 6. אין הוכחה שהוא המציא את כל השירים האלה.
התווים הישנים נכתבו על ארבעה קווים במקום חמישה. הם נרשמו בעזרת נוימות, סימנים פשוטים שמראים אם הלחן עולה או יורד.
באמצע המאה ה-19 נזירים במנזר סולסמ עבדו כדי לשחזר את התווים ואת הסגנון. היום מזמורים אלה עדיין נשמעים בנזירות, ובסוף שנות ה-80 אנשים הקשיבו להם גם למען רגיעה.
תגובות גולשים