קצב זניתי לשעה

קצב זניתי לשעה (קז"ש) של מטר מטאורים הוא מדד לעוצמת מטר. זהו המספר התיאורטי של מטאורים שיופיעו בשעה בתנאי תצפית מיטביים, כלומר במקום חשוך עם שמיים נקיים. הספירה כוללת רק מטאורים הנראים בעין בלתי מזוינת, בעלי דרגת בהירות קטנה מ‑6.5. נקודת הרדיאנט (radiant) היא המקום בשמיים שממנו נראים המטאורים כאילו יוצאים.

בפועל רואים פחות מטאורים. זאת כי נקודת הרדיאנט לא תמיד מעל הראש, וכשהיא קרובה לאופק רואים פחות מטאורים. גם אור עיר, ירח, עננים או מכשולים בשדה הראייה מקטינים את המספר הנצפה.

הקז"ש מחושב על פי הנוסחה הבאה:
ZHR = (\overline{HR} · F · r^{6.5-lm}) / sin(hR)

כאן \overline{HR} הוא הקצב שנצפה בפועל (מספר המטאורים שחולק בזמן התצפית בשעות). F = 1/(1-k) הוא גורם תיקון כאשר חלק מהשמיים בלתי נצפים, ו‑k מייצג את האחוז החסום. לדוגמה, אם 25% מהשמיים מעוננים, אז F≈1.33. הביטוי r^{6.5-lm} מתקן עבור מגבלת הבהירות lm של הצופה; r הוא מדד שמאפיין את התפלגות המטאורים לפי בהירותם. לדוגמה, כש‑r=2 וצופה יכול לראות עד בהירות 6.0, יש להכפיל ב‑2^{0.5} (בערך שורש שני).

המחלק ב‑sin(hR) מתקן לפי הגובה של נקודת הרדיאנט מעל האופק, hR במעלות. לדוגמה, אם הרדיאנט בגובה 30°, מחלקים ב‑sin(30°)=0.5, כלומר התוצאה מוכפלת בפקטור של 2.

קז"ש הוא מספר שאומר כמה מטאורים אפשר לראות בשעה במקום חשוך. מדובר רק במטאורים שרואים בלי משקפת. בדרך כלל רואים פחות מאז שהרדיאנט לא תמיד מעל הראש. גם אור רחוב, ירח ועננים מקטינים את המספר.

במדידה מתחשבים בשלושה דברים: אם חלק מהשמיים חסומים, אם העיניים לא רואות מטאורים חלשים, ובאיזו גובה נמצא מקור המטאורים בשמיים. למשל, אם רבע מהשמיים עננים, מתאימים את המספר לפי זה, בערך עלייה של שליש. אם מקור המטאורים בגובה 30 מעלות, תקחו בחשבון שהמספר הכולל ירד באופן משמעותי.

יש נוסחה למחשבים את הקז"ש. היא מתקנת את המספר שנמדד לפי החסימות, לפי כמה חלשים המטאורים, ולפי מיקום הרדיאנט.