קרלינג

קרלינג (Curling) הוא ספורט קבוצתי על קרח המערב טכניקה ואסטרטגיה. שתי קבוצות של ארבעה שחקנים מנסות למקם אבנים גרניטיות קרוב ככל האפשר למרכז ה"בית" של היריב. ענף זה פופולרי בקנדה, בשווייץ, בצרפת ובסקוטלנד. הקרלינג חלק ממשחקי החורף האולימפיים מאז 1998.

העדות הראשונה למשחק נמצאה באבן מסקוטלנד מ-1511. מועדון הקרלינג הראשון נוסד ב-1716. במאה ה-20 החלו אליפויות עולמיות, וב-1966 הוקמה התאחדות בינלאומית שאילצה חוקים אחידים. מאז שנות ה-70 התקיימו אליפויות אירופה ואליפויות עולם לנשים. לפני 1998 נערכו תחרויות ניסוי באולימפיאדות שונות עד שהקרלינג הוכר כענף אולימפי רשמי.

המשחק נערך על משטח קרח מיוחד שמעט מוגשם בטיפות מים קטנות כדי שהאבנים יחליקו טוב יותר. המגרש ארוך כ-42 מטרים ורחב כ-4.3 מטרים. בקצה מצויר ה"בית" (House), מעגלים סביב ה"כפתור" (Button) שהוא המרכז. מרכז הכפתור נקרא Tee.

אבני הקרלינג עשויות מגרניט. הן גבוהות כ-11.5 סנטימטרים ומשקלן כ-19 קילוגרם. בצדן התחתון משייפים אותן כדי שיוכלו להסתובב, ועליהן מחוברת ידית.

קבוצה כוללת ארבעה שחקנים. בכל סיבוב (End) מודרמות הטלות: שתי קבוצות מטילות שמונה אבנים כל אחת. בכל טורניר חשוב משחקים בדרך כלל עשרה סיבובים.

"הטלה" היא שחרור האבן מה"Hack" (נקודת ההתחלה), כאשר שני שחקנים אחרים משרים את הקרח עם מטאטאים. השפדה זו (sweeping) מחממת מעט את הקרח ומאפשרת לאבן לנסוע מהר יותר ובהתאם למסלול.

יש כללים לגבי מגע עם אבנים אחרות. אבנים שאינן חוצות את "קו המשחק" (Hog Line) או חוצות את "הקו האחורי" (Back Line) נפסלות. בשתי ההטלות הראשונות של כל קבוצה אסור להסיט אבנים מה"אזור השמירה החופשית" (Free Guard Zone); אם פוגעים באבן באזור זה, מוחזירים אותה למקומה.

בסיום כל סיבוב מקבלת קבוצה נקודות על פי מספר האבנים שלה שנמצאות קרוב יותר למרכז מהאבן הקרובה ביותר של היריב. רק אבנים בתוך ה"בית" נחשבות. הקפטן נקרא "סקיפ" (Skip). אם הסקיפ אינו מטיל, הוא עומד מאחורי הבית ומנחה את הטקטיקה.

האבן האחרונה בסיבוב נקראת "פטיש" (Hammer). לאחוזת הפטיש יש חשיבות טקטית גדולה. מי שמחזיק בפיטש בסיבוב הראשון נקבע בהגרלה; בהמשך שומרת אותו הקבוצה שהפסידה בסיבוב הקודם, אלא אם התוצאה הייתה תיקו.

בסיומם של כל הסיבובים מנצחת הקבוצה עם הכי הרבה נקודות. אם התוצאה שווה, משחקים סיבוב נוסף.

בשל הדגש על אסטרטגיה דרכי המשחק משווים אותו לעתים ל"שחמט על הקרח".

הקרלינג בישראל מאורגן על ידי התאחדות הקרלינג הישראלית. המטרה היא לקדם את הספורט לכל הגילאים והאוכלוסיות. משחקים בישראל קרלינג קרח, קרלינג שטיחים, קרלינג גלגלים וקרלינג שדה. יש כיום שמונה מועדונים פעילים.

קרלינג הוא משחק על קרח. שתי קבוצות מנסות להניח אבנים קרובות למרכז מעגל.

כל קבוצה יש לה ארבעה שחקנים. המגרש ארוך וכאן מצויר מעגל שנקרא "בית". במרכז הבית יש עיגול קטן שנקרא "כפתור" (Button).

האבנים הכבדות עשויות מאבן קשה שנקראת גרניט. על כל אבן יש ידית.

כל משחק מחולק לסיבובים. בכל סיבוב כל קבוצה מטילה שמונה אבנים. השחקן מתחיל מהמקום שנקרא "Hack" ומשחרר את האבן. שני שחקנים אחרים משפשפים את הקרח עם מטאטא כדי לעזור לאבן לנסוע רחוק יותר.

הקפטן נקרא "סקיפ" (Skip). הוא מכוון את המהלכים של הקבוצה.

האבן האחרונה בסיבוב נקראת "פטיש" (Hammer). היא חשובה כי היא יכולה לשנות את התוצאה.

בסוף הסיבובים מנצחת הקבוצה שיש לה יותר אבנים קרובות למרכז. אם התוצאה שווה, משחקים סיבוב נוסף.

בישראל יש התאחדות לקרלינג. משוחקים סוגים שונים של קרלינג. יש היום שמונה מועדונים.