קרניז (מהאיטלקית: cornice), הנקרא גם כַּרְכֹּב, הוא אלמנט אדריכלי בחלק העליון של חזית המבנה או מעל פתחים מרכזיים. הקרניז בולט מקו הקיר כלפי חוץ.
באדריכלות הקלאסית הקרניז היה הרצועה העליונה של האנטבלטורה (החלק העליון של חזית התמך). הוא ניצב מעל האפריז (רצועה מעוטרת) והארכיטרב. תפקידו היה ליצור כותרת עליונה עבור כל המבנה. כשעל המבנה הונח גמלון (החלק המשולש של סיומת הגג), לסיומת זו הייתה גם קרניז אלכסוני. הסדרים הקלאסיים הגדירו פרופורציות ועיטורים לקורניזים, כך שיתאימו לשאר המרכיבים של המבנה.
במבנים עם גג משופע הקרניז משתלב עם תמיכת הגג התחתונה. תפקיד נוסף שלו הוא להרחיק מי גשמים מהחזית. כך המים לא זורמים על הקיר, לא מלכלכים אותו ופחות נכנסים פנימה.
באדריכלות מודרנית משתמשים בקרניזים פשוטים ופחות מעוטרים. הם מדגישים את הקו האופקי של הבניין ולעיתים יוצרים משחק בין קווים אנכיים ואופקיים. קרניזים משמשים גם להצללת חלונות. הסגנון הבינלאומי נוטה לקרניזים צורתיים ותיבתיים, ברורים ופשוטים.
בישראל המונח "קרניז" משמש גם לתיאור כל בליטה אורכית בקיר. בתוך מבנים משתמשים בקרניזים כמסתור לתעלות מיזוג אוויר (צינורות או תעלות להעברת אוויר), למסילות וילונות, לבסיסי תאורה ולחוטי תקשורת.
קרניז הוא בליטה בחלק העליון של בית. בליטה = חלק שיוצא החוצה מהקיר. קרניז נמצא מעל חלונות או בקצה הגג.
בבתים ישנים הקרניז עמד בחלק העליון מעל רצועה מעוטרת שנקראת אפריז. תפקידו היה להיות כותרת עליונה של הבית. אם היה גמלון (משולש על הגג), גם לו היה קרניז משופע. הקרניז גם מושך את מי הגשם הרחק מהקיר. זה מונע כתמים וכניסה של מים לבית.
גם היום עושים קרניזים. הם פשוטים ונקיים. לפעמים הם עושים צל מעל חלונות.
בישראל קוראים "קרניז" גם לבליטות בתוך הבית. בליטות אלה מסתירות צינורות של מזגן, מסילות וילון, ותאורה.
תגובות גולשים