קרקלה

מרקוס אורליוס אנטונינוס סוובּרוס, המכונה קרקלה (4.4.188, 8.4.217), היה קיסר רומא מ‑211 עד מותו.


קרקלה נולד בלגדונום (ליון) לבן משפחת ספטימיוס סוורוס ולאמה יוליה דומנה. אביו, ספטימיוס סוורוס, היה קיסר ונמנה עם קציני הצבא; אמו הייתה אצילה מסוריה. בשנות נעוריו שונה שמו ל"מרקוס אורליוס אנטונינוס" כחלק מהמאמצים לקשור את השושלת למורשת רומית מוכרת. הכינוי "קרקלה" דבק בו מאוחר יותר, בעקבות בגד עליון (מעיל קצר) שהיה אופייני לשבטים.


ב־198 העניק לו אביו תארים והפך אותו לשותף בשלטון. קרקלה קיבל סמכויות דתיות ופוליטיות, ותוארי כבוד אחרים שנועדו להבטיח את ההעברה השושלתית.

לאחר מות אביהם בשנת 211 נשאו קרקלה ואחיו גטה שלטון משותף. בחורף שלאחר מכן קרקלה הזמין את גטה לפגישה ויותר ממנו נרצח גטה. בעקבות כך החל קרקלה מסע טיהורים: הוצאו להורג תומכיו של גטה, ושמו נמחק מכתובות וממטבעות (דאמנטיו ממוריה, מחיקת זכרו).

אמו, יוליה דומנה, החזיקה בהשפעה ממשית על ניהול המדינה. בעוד קרקלה הקדיש את רוב זמנו למלחמות ולשימור נאמנות הצבא, דומנה פיקחה על המינהל דרך ממונים ויועצים. מטבעות וכתובות במה שהופיעו בתקופה זו מעידים על מעמדה הציבורי הרחב.

קרקלה ביסס שלטון מרכזי חזק. הוא העביר משרות שהיו שמורות לסנאטורים לאנשים ממעמד הפרשים (מעמד חברתי צבאי‑אזרחי), והמשיך מדיניות אביו של ריכוז סמכויות בשלטון הקיסרי.

קרקלה קיים מסעות צבאיים רבים. הוא לחם בגאליה ובגבולות הדנובה נגד שבטים גרמאניים, בהם האלמאנים, וזכה לתארים צבאיים. לאחר מכן יצא למזרח כדי לאתגר את האימפריה הפרתית. במסעות אלה בלטו ניסיונו לחקות את אלכסנדר מוקדון בכך שהוא ארגן צבא וסימן את המסע בפולחנים ובסמלים.

במזרח הוא כבש ערים שלמדינות חסות ושלט באזורים כמו אדסה. במצרים ובעיקר באלכסנדריה נתקלו הוא ומשפחתו בהתנגדות מקומית. התגובות שכללו מעצרים, משפטי ראווה ודיכוי סביב אלכסנדריה פגעו בכלכלה וביחסי הפרובינציות עם רומא.

ב־212 הוציא קרקלה צו רומאי חשוב שנקרא כיום "קונסטיטוטיו אנטוניניאנה" (Edictum), שהעניק אזרחות רומית לכל התושבים החופשיים שבתחום האימפריה. משמעות המהלך הייתה הרחבת מעמד האזרח ושינוי היחסים בין המרכז לפרובינקיות. החוק איפשר גם להטיל מסים חדשים על אוכלוסיות רחבות יותר.

קרקלה הטביע מטבע חדש, האנטוניניאנוס, שהפך למטבע נפוץ. המטבע כלל פחות מתכת יקרה מאשר מטבעות קודמים, ולכן היו בו תופעות של פיחות. עם זאת המטבע אפשר לממן בנייה, תשלומי חיילים והוצאות צבאיות.

בתקופת אביו וסביב ביקורם בארץ ישראל הועלו עדויות על יחס מתקבל של סוורוס ובניו כלפי יהודים. מסורות יהודיות מאוחרות מתארות מערכת יחסים חמה בין "אנטונינוס" לבין רבי יהודה הנשיא, אך יש קושי בזיהוי המדויק של מי היה הכוונה בקרב הקיסרים שנקראו אנטונינוס.

ב־217, בזמן מסע במזרח, נרצח קרקלה בידי חייל זוטר בזמן שהותו מחוץ למחנה. המעשה קרוב למקדש בחרן. לאחר מותו הכריז מפקד המשמר הפרטוריאני מקרינוס על עצמו כקיסר.

מקרינוס נטל את השלטון בתמיכת הצבא. השינוי עורר חוסר שביעות רצון בחלקים שונים של הצבא והעם, ובסופו של דבר הוביל להתערערות השלטון שלאט־לאט החזירה את המשפחה הסוורית למרכזי כוח.

הדמות ההיסטורית של קרקלה מורכבת: מקורות רומאיים מציגים אותו כשליט אכזר ולעתים חסר יכולת, אך מחקר מודרני מצביע גם על החלטיות רפורמית, תפקיד משמעותי של אמו בממשל והשפעה ארוכת טווח של מהלכיו הכלכליים והצבאיים.

מרקוס אורליוס אנטונינוס, שקראו לו קרקלה, היה קיסר רומא בין 211 ל‑217.


קרקלה נולד בליון. אביו קיסר רומא נקרא ספטימיוס סוורוס. אמו נקראה יוליה דומנה. את הכינוי קרקלה הוא קיבל בגלל מעיל מיוחד (קרקלה = מעיל).

אחרי מות אביהם, קרקלה וחברו גטה שלטו ביחד. אחר כך קרקלה הרג את גטה והפך להיות השליט היחיד.

אמו של קרקלה, יוליה דומנה, עזרה לנהל את המדינה. היא עסקה בעניינים חשובים בזמן שאביה יצא ללחום.

קרקלה היה קיסר־חייל. הוא יצא למלחמות בגאליה ובמזרח. במסעותיו רצה להיות כמו אלכסנדר הגדול.

בשנת 212 הוא העניק אזרחות רומית (זכויות מיוחדות) לכל האנשים החופשיים באימפריה. זה שינה הרבה דברים. הוא גם הכניס מטבע חדש שנקרא אנטוניניאנוס (שינוי בערך המטבע).

ב־217 פגע בו חייל בזמן שביקר במקדש, והוא מת. לאחר מותו עלה לשלטון גבר בשם מקרינוס.

יש סיפורים יהודיים שאומרים שקיסר בשם אנטונינוס היה חבר של רבי יהודה הנשיא. החוקרים לא בטוחים מי בדיוק התכוונו.

קרקלה זכור היום כקיסר חזק, שהיה דאג לחיילים. הוא גם עשה שינויים גדולים בחוק ובכסף של האימפריה.