קשיי למידה

קשיי למידה הם תופעה שמפחיתה יכולת לרכוש ידע או מיומנויות חדשים.
הם יכולים להוריד את ההישגים האקדמיים ולהופיע בכל מקצוע או רק בתחום ספציפי.
המונח אינו מוגבל לאבחנות רפואיות רשמיות, וכולל מגוון מצבים שמצריכים מאמץ מוגבר להפגין יכולות רגילות.
קושי בלמידה הוא תוצאה של גורם אחד או יותר, ולכן חשוב לאתר מוקדם ולבצע אבחון (בדיקה מקצועית שמבררת את הסיבות לקושי).

בחברה מודרנית ההשכלה משפיעה על מעמד כלכלי וחברתי. קשיי למידה עלולים להקשות על רכישת השכלה ועל כניסה לשוק העבודה.
הפגיעה יכולה להיות קלה ולא ניכרת, בינונית וניתנת להוראה מתקנת, או קשה ודורשת חינוך מיוחד.
לעיתים הציונים אינם משקפים את הידע האמיתי של התלמיד, משום שהאמצעי למדידה אינו מתאים לו.
הורדת דרישות ללא מענה מתאים לא משפרת את התפקוד ועלולה להוביל לנטישה לימודית.
לחברה יש אינטרס להעניק תמיכה כדי לאפשר השתלבות וחברה צודקת יותר.

איתור מוקדם ואבחון מדויק מאפשרים בנייה של תוכנית טיפולית מותאמת ומניעת נזקים משניים.
אבחון שגוי עלול להוביל לטיפול לא מתאים, לפגיעה בערך העצמי ולבזבוז משאבים.
המפנה לאבחון יכול להיות הורה, מורה, גננת או התלמיד עצמו. אם האבחון חורג מהתחום, יש להפנות לאיש מקצוע מתאים.
לאחר האבחון עשויים להתבקש בדיקות נוספות למעקב, להערכת יעילות הטיפול או לזכאות לסיוע רשמי.

התוכנית צריכה להיבנות על ידי אנשי מקצוע ולהתאים למאפיינים האישיים של כל אדם.
לדוגמה: משקפיים יכולים לפתור בעיות ראייה במהרה, בעוד הוראה מתקנת משפיעה בהדרגה.
יש גם אפקט פלצבו (שיפור עקב אמונה בטיפול). אפקט זה לא מזיק כל עוד אינו מחליף טיפול מתאים.
חשוב לשמור על חוויה חיובית בטיפול ולשנותו אם הוא פוגע ברווחה הרגשית.

יש גורמים רפואיים, קשיי קשב, בעיות תחושתיות ומוטוריות, בעיות התפתחותיות ונוירולוגיות, פגיעה במשכל (משכל = מדד ליכולת החשיבה), השפעות רגשיות, וחסכים חברתיים-כלכליים.
כל גורם צריך אבחון וטיפול מתאימים; לעיתים קיימים כמה גורמים במקביל.

מצבים גופניים, הורמונליים או תזונתיים עלולים לפגוע בלמידה. בדיקות דם ובדיקה רפואית בסיסית יכולות לשלול גורמים אלה.
בראשית יש להיוועץ ברופא משפחה או נוירולוג במקרה של חשד.

קשיי קשב הם ירידה ביכולת להתמקד. הקשב הוא היכולת לבחור מידע להקשבה ולעיבוד.
קשיי קשב פוגעים בזיהוי גירויים רלוונטיים ובזיכרון העבודה (זיכרון עבודה = החזקת מידע קצרה במוח כדי לעבוד איתו).
הם עשויים לגרום לפיזור דעת, קושי בהשלמת מטלות ותפקודים ניהוליים לקויים.
כאשר הקשב מפריע לתפקוד היומי, יש לפנות לאבחון ולמענה מקצועי.

פגיעה במערכת הסנסו-מוטורית משפיעה על קליטת הסביבה ותגובת הגוף, וזה יכול לפגוע בלמידה.
דוגמאות: לקות שמיעה, לקות ראייה, בעיות באינטגרציה סנסורית, הפרעת תנועה. טיפול נעשה לעיתים בריפוי בעיסוק או אצל מרפאים מומחים.

בעיות אלה מתחילות בילדות ונמשכות בבגרות. הן עשויות לגרום לקשיים בלמידה שדורשים תמיכה ארוכת טווח.

משכל הוא מדד ליכולת החשיבה הכללית. פגיעה בו משפיעה על כל תחומי הלימוד. פגיעה קיצונית עלולה להוביל לפיגור שכלי.

מצבים רגשיים יכולים לפגוע בלמידה לטווח קצר או ארוך. דוגמאות: חרדת בחינות, חרדת מתמטיקה.
חוסר אונים נרכש (תחושת חוסר שליטה שנוצרת אחרי כישלונות חוזרים) יכול להוריד מוטיבציה ולפגוע בתפקוד.
במקרים מתאימים יש עלות לפנות להערכה פסיכולוגית, טיפול נפשי או טיפול פסיכיאטרי.
טיפולים בעזרת אמנות, מוזיקה, טבע או בעלי חיים יכולים לעזור.

מצב כלכלי נמוך מקשה על גישה למשאבים חינוכיים כמו שיעורים פרטיים או ספרים נוספים.
רקע משפחתי חוסר השכלה משפיע על סיכויי ההצלחה ומייצר ניעות חברתית נמוכה.
בשמקרים כאלה אפשר לפנות לעובד סוציאלי לקבלת סיוע.
יש גם סיכון של סטיגמה שבה מייחסים לילדים מסוימים בעיות שלא קיימות.

לקויות על הספקטרום האוטיסטי יכולות לפגוע בלמידה.

גילאי הגן הם תקופה מתאימה לגילוי וטיפול מוקדם. לפעמים קשה להבחין בין עיכוב התפתחותי תקין לבין לקות.
במקרים גבוליים נעדיף להעלות חשד ולהתחיל בפעילויות תמיכה מתאימות. שיפור בגיל צעיר קל יותר להשגה.

מחוננות (יכולת שכלית גבוהה) יכולה להסתיר לקות למידה. ייתכן שילוב של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב.
לכן חשוב לאתר מחוננות גם אצל מי שיש לו קשיים אחרים.

קשיי למידה הם קושי ללמוד דברים חדשים.
הקושי יכול להופיע בכל מקצוע או רק במקצוע אחד.
זה לא תמיד מחלה, אלא תוצאה של בעיה שצריך לבדוק.

קשיי למידה יכולים להקשות על הצלחה בבית הספר.
לעיתים צריך עזרה מיוחדת או לימוד שונה כדי להצליח.

אבחון (בדיקה שמסבירה מה הבעיה) עוזר לתת את העזרה הנכונה.
כדאי לבדוק מוקדם כדי למנוע בעיות נוספות.

אנשי מקצוע בונים תכנית שמתאימה לכל ילד.
כדוגמה: משקפיים עוזרות לבעיות ראייה.
חלק מהטיפולים לוקחים זמן, וחלק עוזרים מהר.

מחלות או חוסר בוויטמינים יכולים לפגוע בלמידה.
הרופא יודע לבקש בדיקות פשוטות כדי לבדוק זאת.

קשיי קשב הם קושי להתרכז הרבה זמן.
זה יכול להקשות לסיים שיעורי בית ולארגן משימות.

קשיים בשמיעה, בראייה או בתנועה יכולים להקשות על למידה.
מטפלים כמו מרפאים בעיסוק או רופאים עוזרים בכך.

חלק מהקשיים מתחילים בילדות ונשארים גם בבגרות.
במקרים כאלה צריך תמיכה לאורך זמן.

משכל (אינטליגנציה) הוא היכולת לחשוב ולפתור בעיות.
פגיעה גדולה בו יכולה להשפיע על כל הלימודים.

כאב רגשי או פחד ממבחנים יכולים להקשות על הלמידה.
טיפולים כמו שיחה עם מטפל או פעילויות יצירה לעיתים עוזרים.

לפעמים למחסור בכסף יש השפעה על הלמידה.
חסר במשאבים יכול למנוע שיעורים נוספים או ספרים.

לקויות אוטיסטיות יכולות להשפיע על הלמידה.

בגיל הגן קל יותר להתחיל בטיפולים ולשפר.
אם יש ספק, מתחילים בעבודה תומכת ולא מחכים.

ילדים חכמים מאוד עלולים להסתיר בעיות למידה.
לפעמים יש גם שילוב של חוכמה וקשיים בלמידה.