רבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן אלעזר היה תנא (חכם מתקופת המשנה). הוא נחשב מתלמידיו של רבי מאיר. שמו מופיע מעט במשנה (אוסף ההלכות הקדום), אך בתוספתא וברייתות, מקורות עתיקים של הלימוד, ובתלמוד (הסבר והרחבה למשנה) הוא נזכר פעמים רבות.

יש ויכוח מי היה אביו. חלק סברו שהיה בנו של רבי אלעזר בן שמוע, ושכך היה גם כהן. אחרים מציינים שלא נמצאות מימרות שלו שמיוחסות לאותו רבי אלעזר, ולכן דוחים את הטענה. הדיון הזה יצר גם בעיה בשיבוץ הדורות: הרמב"ם מניחו בדור של רבי עקיבא, בעוד אחרים מציבים אותו בדור שלפני או אחרי רבי מאיר. הריטב"א פתר את הקושי בכך שהציע שיש שני תנאים עם אותו השם.

קברו מצוין בשני מקומות: בכפר סג'ור ליד קברי חכמים נוספים, ובטבריה לצד קברו של רבי מאיר ותלמידו סומכוס.

נאמר בגאונים ובכמה מקורות הלכתיים ש"כל מקום שאמר רבי שמעון בן אלעזר בלא מחלוקת, ההלכה כמותו". כלומר, כאשר אין מחלוקת עליו, פסקו כרוח דבריו.

הוא לימד כלל חשוב בקריאת המקרא: כאשר הכתב ללא נקודות (האותיות כפי שנכתבו ללא סימני ניקוד) שונה מן הניקוד (הנקודות שמייצגות את התנועות), יש לחקור ולדרוש לפי מה שבכתב אם הכתב נראה רווח יותר; ואם הניקוד רווח יותר, יש לקבל את הניקוד. נקודות הן סימנים קטנים מתחת או מעל האותיות שמראים את התנועות.

באחת האימרות המפורסמות שלו מופיעה האמירה: "רבי שמעון בן אלעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".

באגדה מתוך אבות דרבי נתן מסופר שפגש אדם מאוד מכוער, ובאחת הגרסאות היה זהו אליהו הנביא בתחפושת, שניסה אותו. רבי שמעון דיבר אל האדם בגסות. האנשים בעיר הפצירו בו, האיש נעתר לבקשתם ולבסוף הוא חזר בו. האירוע הוביל אותו לדרשה בבית מדרשו: לעולם להיות רך כקנה ולא קשה כארז. בגרסת דפוס וילנה המעשה מיוחס לאחר, אך רוב כתבי היד מייחסים אותו לרבי שמעון בן אלעזר.

רבי שמעון בן אלעזר היה חכם גדול מתקופת המשנה. המשנה היא ספר של הלכות ישנות. הוא היה תלמיד של רבי מאיר.

שמו מופיע מעט במשנה. אבל הוא מוזכר הרבה בתוספתא וברייתות ובתלמוד. תוספתא וברייתות הן סיפורים והלכות שלא נכנסו למשנה. התלמוד הוא פירוש על המשנה.

אומרים שהוא אולי היה בנו של רבי אלעזר בן שמוע. אחרים לא מסכימים. יש גם בלבול באיזה דור היה, ולכן חכמים חלוקים בעניין.

קברו מצוין בשני מקומות: בכפר סג'ור ובטבריה, ליד קברו של רבי מאיר.

הוא אמר שחכמים חייבים לקבל את דבריו במקום שאין עליהם מחלוקת. הוא גם לימד כלל על קריאת המקרא. כאשר הכתב והנקודות (נקודות = סימנים קטנים שהופכים אות לתנועה) שונים זה מזה, בוחנים מה יותר מובא ונסמכים עליו.

מסופר עליו סיפור שאדם מכוער פגש אותו. לפי סיפור אחד, האדם היה אליהו הנביא בתחפושת. רבי שמעון התנהג קשה אליו. אחרי שהאנשים בעיר ביקשו סליחה, הוא הבין וטען: תמיד צריך להיות רך כמו קנה, ולא קשה כמו ארז.