רובים, חיידקים ופלדה

רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם (Guns, Germs, and Steel) הוא ספר מ-1997 מאת ג'ארד דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה שחקר ציפורי גינאה החדשה.

הספר מנסה להסביר למה הציוויליזציות באירופה ובאסיה פיתחו טכנולוגיה חזקה מוקדם יותר מאשר מקומות אחרים. דיימונד מציע דטרמיניזם גאוגרפי, הרעיון שהגאוגרפיה והאקולוגיה של אזור משפיעות מאוד על הדרך שבה החברה מתפתחת. דטרמיניזם גאוגרפי: הסבר שמייחס לשטח ולסביבה את ההשפעה על ההיסטוריה.

הוא סקירה של כ-15,000 השנים האחרונות, ומצביע על כמה גורמים מרכזיים. הראשון הוא ביות (גרימת התאמה של צמחים ובעלי חיים לחיים לצד האדם). ביות אפשר לאגירת עודפי מזון, מה שאיפשר לתושבים לעשות מקצועות אחרים ולהקים מדינות. אירואסיה קיבלה יתרון כי ברוב העולם שם היו מיני צמחים חשובים כמו חיטה, שעורה ואורז, וגם רוב בעלי החיים הגדולים שניתנים לביות. המדובר ב-11 מתוך 13 מיני בעלי חיים גדולים שאפשר לביית, יתרון חשוב שלא היה באמריקה ובאוסטרליה.

שני, ציר המזרח-מערב של אירואסיה עזר להפיץ גידולים ובהמות במהירות רבה, כי אזורים לאורך אותו קו רוחב דומים באקלים. זה הקל על הפצה של טכנולוגיות וחקלאות. לדוגמה, חיטה היתה ניתנת להעברה בקלות במרחב אירואסיאתי, בעוד שהתירס (מאמריקה) דרש שינויים גנטיים גדולים.

שלישי, ביות גבוה הוביל להופעת מחלות שמקורן בבעלי חיים מבויתים. חברות שאיחרו בביות לא פיתחו חסינות, ולכן כאשר אנשי אירואסיה הגיעו לאזורים אחרים, המחלות פגעו קשה. המשותף לכל אלה הוא שצירוף של גורמים סביבתיים אפשר לחברות מסוימות לפתח טכנולוגיה, כלי נשק (כולל רובים) ומתכות כמו פלדה.

דיימונד מדגיש שאינו טוען לעליונות תבונית. הוא מזכיר, למשל, שטכנולוגיות כמו פלדה הופיעו במקומות שונים קודם לכן, אך לא תמיד הובילו לכח עולמי בגלל חוסר במשאבים או בגודל חברה.

דיימונד מסביר גם איך מדינות ובירוקרטיה (מערכות ניהול שלטוניות) נוצרו והקנו יכולת לבנות צבאות וספינות. בחלק השלישי של הספר הוא מתאר מפעלים היסטוריים של התפשטות עמים, כמו התנועות של עמים בבנטו ובאסטרונזית, ומראה כיצד מקריות של מיקום וגישה לסוסים וטכנולוגיה עזרו להתפשט.

הוא מסביר גם מדוע האירופים ולא הסינים שולטים בעולם בעידן הקולוניאלי. לטענתו, אירופה היתה מפוצלת למדינות רבות, וכך התפתחו תחרות וקידום טכנולוגי. התחרות הובילה לחיפוש אחר יתרונות מעבר לים.

חוקרים כמו ויקטור דייוויס הנסון תקפו את הגישה של דיימונד. הם טוענים שהסברים גאוגרפיים וביולוגיים אינם מסבירים לבד את עליונות המערב. הנסון מדגיש שגורמים תרבותיים ומוסריים חשובים גם הם, ושהימנעות מהסברים תרבותיים הופכת את דיימונד לדטרמיניסטי מדי.

רובים, חיידקים ופלדה הוא ספר שפורסם ב-1997 על ידי ג'ארד דיימונד. הוא חקר למה חלק מהעמים פתחו טכנולוגיה מוקדם יותר.

דיימונד אומר שהמיקום והטבע של מקום משפיעים על האנשים שחיים בו. ביות זה לגרום לחיות וצמחים לחיות עם אנשים ולהיות מועילים. במקומות כמו אירואסיה היו צמחים חשובים לאכילה. גם היו שם חיות גדולות שניתן לביית.

כשהיו הרבה צמחים ובעלי חיים, יכלו אנשים לגדל עוד מזון. עוד מזון אפשר לאנשים לעשות עבודות אחרות ולבנות ערים ומדינות.

גם בדרך שבה היבשת היתה פרוסה חשוב. אירואסיה התארכה ממזרח למערב, וקווים אלה דומים במזג האוויר. לכן צמחים וחיות התפשטו שם בקלות.

חלק מהחיות נתנו גם מחלות. חברות שהיו חשופות לחיות האלה פיתחו הגנה. כשהגיעו אנשים לאזורים אחרים, המחלות פגעו בחברות שלא היו מוכנות.

בסוף, מדינות חזקים הביאו לכלי נשק ולספינות. זה אפשר לאירופים לנסוע רחוק ולכבוש שטחים אחרים.

חוקרים אחרים אומרים שדיימונד נותן יותר מדי חשיבות לגאוגרפיה. הם אומרים שצריך לחשוב גם על תרבות והרגלים של אנשים.