רָוֶו֫נָה (Ravenna) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון־מרכז איטליה. היא שוכנת כ־8.5 ק"מ מהים האדריאטי, ומחוברת אליו בתעלה. רוונה היא בירת נפת רוונה ומשתרעת על כ־653 קמ"ר, מקום שני בגודל ברשימת ערי איטליה אחרי רומא. בשנת 2018 גרו בה כ־159,115 תושבים.
העיר שימשה כבירת האימפריה הרומית המערבית, כבירת ממלכת האוסטרוגותים וכמרכז ביזנטי חשוב. בשנת 1996 הכריזו אונסקו על שמונה מבנים ברוונה כמורשת עולמית. העיר ידועה במיוחד בפסיפסיה, ולכן קוראים לה לעתים "בירת הפסיפס".
מקורותיה המדויקים של רוונה אינם ברורים. התיישבות ראשונה ישבה על איים קטנים בלגונה, בדומה לוונציה של היום. הרומאים כבשו את המקום ב־89 לפנה"ס. יוליוס קיסר ארגן כאן את כוחותיו בשנת 49 לפנה"ס לפני חציית הרוביקון. בתחילת המאה ה־2 הקים הקיסר טראיאנוס אמת מים באורך כ־70 ק"מ שהביאה מים לעיר. בשנת 402 העביר הקיסר הונוריוס את בירת האימפריה הרומית המערבית ממילאנו לרוונה.
במאה ה־5 וה־6 חוותה העיר שגשוג גדול והנצרות פרחה בה. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית ב־476, נשלטה הרוונה תחילה בידי אודואקר. ב־489 פלש תאודוריק הגדול, מלך האוסטרוגותים, וכבש את העיר. הוא הפך אותה לבירת ממלכתו ובנה מבנים בסגנון רומאי. תאודוריק ותומכיו היו אריאנים (מנהג דתי של קבוצת נוצרים). הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון כבש שוב את רוונה בשנת 540.
בשנת 584 הפכה רוונה למושב האקסרך, נציב ביזנטי שהנהיג את "האקסרכיה של רוונה". תחום השלטון שלו הגיע מקו חופי האדריאטי ועד עמק הפו ולהרים במערב. במאות ה־7 וה־8 הלחץ מצד הלומברדים והמתחים עם הכנסייה הגבירו את אי־היציבות. הלומברדים כבשו את העיר סופית ב־751 והסירו את השלטון הביזנטי.
לאחר מכן נכנסה רוונה לסדרי השלטון של הפאפים, שליטים מקומיים ושל משפחת דה פולנטה. ב־1441 סופחה העיר לוונציה.
הוונציאנים שלטו בעיר עד 1509. אחר כך חזרה רוונה למדינת האפיפיור, למעט כיבוש ונציאני קצר במאה ה־16. ב־1636 נחבלה העיר משיטפון; ב־300 השנים הבאות יובשו הביצות ונבנו שטחי חקלאות סביביה. ב־1797 כבשו אותה הצרפתים והפכו אותה לחלק מהרפובליקה הציסאלפינית. לאחר תהליכים פוליטיים הוחזרה האוטונומיה, ולבסוף הצטרפה רוונה לאיטליה המאוחדת ב־1861.
בית הטבילה הנאוני (Battistero Neoniano) מתוארך לתחילת המאה ה־5. בקירותיו פסיפס גדול המתאר את טבילת ישו בידי יוחנן המטביל, ומסביבה 12 השליחים. פסיפס = תמונה העשויה אבני זכוכית וחרס קטנות.
נבנה סביב 425, 430. מפורסם בפסיפסים הביזנטיים שלו. המאוזוליאום מוקם לצד כנסיית סנטה קרוצ'ה ויש בו קברים של קיסרים מהתקופה.
נוסד בידי תאודוריק בסוף המאה ה־5. לאחר הדחת האריאניזם הפך המבנה לכנסייה קתולית המוקדשת למריה הקדושה. התקרה מציגה פסיפס טבילה דומה לזה שבבית הטבילה הנאוני.
נבנתה בסוף המאה ה־5 בתוך ארמון הבישוף לשימוש פרטי. צורתה צלבית, וקירותיה כוסו בעבר בפסיפסים. בארמון נמצא "כיסא מקסימיאנוס", כס הבישוף מעץ ושנהב.
נבנתה ברבע הראשון של המאה ה־6 בידי תאודוריק כקפלה ארמונית. תחת יוסטיניאנוס שונתה כוונתה והכנסייה קיבלה שרידי קדוש. החזית הפנימית מציגה מחזור עיטורים נרטיבי, סצנות מחיי ישו ומסיפור הפסיון.
נבנה ב־520 כקברו של תאודוריק הגדול. המבנה נראה כשני גלילים זה בתוך זה. שרידי המלך הוצאו ממנו בתקופה הביזנטית.
כנסייה מהמאה ה־6, חשובה בצורתה המתומנת ובפסיפסיה הנרחבים. בנייתה החלה ב־527 והושלמה ב־548.
נחנכה ב־8 במאי 549 ונועדה לאפולינרה הקדוש, מייסד מקומי. המבנה בנוי כבסיליקה טיפוסית עם שלושה אולמות אורך, עמודי שיש וקשתות מקושטות.
רָוֶו֫נָה (Ravenna) היא עיר בצפון־איטליה. היא קרובה לים האדריאטי ובעלת תעלה שמחברת אל הים. רוונה גדולה מבחינת שטח ויש בה הרבה תושבים.
רוונה הייתה פעם בירת אימפריות עתיקות. יש בה פסיפסים מפוארים. פסיפס הוא תמונה שעשויה מאות אבנים קטנות. ב־1996 הכריזו אונסקו על שמונה מבנים ברוונה כמקומות חשובים.
העיר נוסדה על איים בלגונה. הרומאים כבשו אותה ב־89 לפני הספירה. כאן ארגן יוליוס קיסר את צבאו לפני חציית נהר הרוביקון. הקיסרים בנו בעיר תעלות ואמות מים.
בשנת 402 הפכה רוונה לבירה של החלק המערבי של האימפריה הרומית.
מאוחר יותר תאודוריק, מלך האוסטרוגותים, שלט כאן ובנה ארמונות. אחרי תקופה זו באו הביזנטים והקימו ממשל מסוג שמכונה אקסרכיה. לבסוף הגיעו הלומברדים ושינו את השלטון.
במאה ה־16 שלטה בה ונציה לפרקים. בשנת 1636 אירע שיטפון גדול. במשך שנים ייבשו סביב העיר ביצות ונטעו שדות חקלאיים. ב־1797 נכבשה העיר על ידי הצרפתים. ב־1861 היא הצטרפה לאיטליה המאוחדת.
יש בו פסיפס של טבילת ישו. בית טבילה הוא מקום בו מבצעים טקסי מים דתיים.
מבנה קטן עם פסיפסים ישנים מאוד. יש בו קברים של קיסרים.
נבנה על ידי תאודוריק. תקרתו מקושטת בפסיפסים דומים לאלה בבית הטבילה הנאוני.
כנסייה מיוחדת בצורתה, עם פסיפסים מרהיבים. בנינו אותה במאה ה־6.
כנסייה ישנה שנחנכה ב־549. יש בה עמודים יפים ותקרת עץ.
תגובות גולשים