רוסלאן ולודמילה

רוסלאן ולודמילה (ברוסית: Руслан и Людмила) היא פואמה (שיר ארוך שמספר סיפור) שכתב אלכסנדר פושקין בין השנים 1817, 1820. פושקין נחשב למשורר החשוב ברוסיה, והיצירה הזאת נחשבת לאחת מהחשובות שנכתבו ברוסית.

הפואמה משלבת שירה רומנטית עם הומור סרקסטי וציני, חידוש בזמנו עבור הספרות הרוסית. היא גם בולטת בטכניקת החריזה הווירטואוזית שלה, שהשפיעה על משוררים רבים אחריה. מבחינת ז'אנר, היצירה הזו בת כמה שורשים כמו שדון קישוט מזוהה עם סיפורי אבירים.

לודמילה היא נסיכה בת 17, בתו של הנסיך ולדימיר-שמש, וארוסתו של האביר רוסלאן. בליל הכלולות נחטפת לודמילה בידי המכשף הרשע צ'רנומור. ולדימיר נותן פרס גדול למי שיביא את לודמילה חזרה: את ידה וחצי מממלכתו. רוסלאן יוצא למסע מסוכן מעבר להרי השחור, פוגש ישויות קסומות, מכשפים ואת שלושת המחזרים של לודמילה, פרלאף, רטמיר ורוגדאי, שלכל אחד אופי שונה.

פואמה זו הולחנה לאופרה בידי מיכאיל גלינקה. הליברטו (מילות האופרה) נכתב על ידי ולריאן שירקוב. האופרה הועלתה לראשונה בתיאטרון בולשוי בסנקט־פטרבורג ב-9 בדצמבר 1842.

רוסלאן ולודמילה היא פואמה. פואמה זה שיר ארוך שמספר סיפור. פושקין כתב אותה בין 1817 ל-1820. פושקין הוא משורר מפורסם ברוסיה.

לודמילה היא נסיכה יפה בת 17. היא מאורסת לאביר אמיץ בשם רוסלאן. ביום הכלולות בא מכשף רע בשם צ'רנומור ולוקח את לודמילה. הנסיך ולדימיר מבטיח פרס גדול למי שיחזיר אותה. רוסלאן יוצא למסע ארוך. הוא פוגש יצורים קסומים ומכשפים. גם שלושה בחורים רצו להתחתן עם לודמילה.

על הפואמה עשו אופרה. המוזיקה נכתבה על ידי מיכאיל גלינקה. האופרה הוצגה בפעם הראשונה ב-1842 בבולשוי בסנקט־פטרבורג.