רועי צ'יקי ארד

רועי צ'יקי ארד (נולד ב-5 בינואר 1976 בבאר שבע) הוא עיתונאי, משורר, מתרגם, מוזיקאי, עורך ואמן ישראלי. ייסד וערך את כתב העת "מעין". כתב בעבר ב'הארץ' ועבד כעורך בעיתונים כגון 'גלובס' ו'ידיעות אחרונות'.

פרסם מספר ספרי שירה. שיריו נדפסו בכתבי עת בארץ ובעולם. ב-2016 נבחר ספרו "החלום הישראלי" על ידי אתר מאקו כאחד מעשרת הספרים העבריים הבולטים של המאה ה-21. הוא השתתף בעריכת אסופות שירה, ביניהן אסופה נגד מבצע עופרת יצוקה ואנתולוגיות שעסקו במחאה החברתית. ארד פיתח סגנון שירה חדש בשם "קימו", שיר בן שלוש שורות עם תבנית הברות 10-7-6 (הברה = יחידת צליל במילה). סגנון זה התקבל באתר "במה חדשה" בשנת 2002.

היה פעיל בקבוצות כמו גרילה תרבות וב"מאבק המשוררים". שיריו הוצגו בשיתוף אמנים: שירו "הינשוף" הוצג בביאנלה של ונציה (2003), ושירו "המנון סוף הלילה" הולחן ובוצע על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה באירועים לרגל 100 שנות תל אביב.

ב-2003 יצר (עם שאול בצר וארז הימן) את המוקומנטרי "זהירות מצלמה", סרט שמדמה מסמך תיעודי על דמות בדויה. היה תסריטאי של סדרות כמו "רנו פסקל" ו"טופי והגורילה". היה בין יוצרי המיני-סדרה המוקומנטרית "החיים האמיתיים"; פרק בסדרה זכה בפרס בפסטיבל מוקומנטה (2011). ב-2013 שודר סרט דוקומנטרי שלו, "אין עניין בפועלי בניין", בעקבות סדרת כתבות על תאונות עבודה בקרב פועלי בניין.

ככתב וכיוצר כתב והעלה גם מחזות. מחזהו "קדימה" עוסק בהיבטים חברתיים של מלחמת לבנון השנייה. בהצגה על דיון ועדת הכלכלה בנושא הגז השתתפו גם פוליטיקאים ודמויות ציבוריות.

התחיל כזמר וככותב בלהקת קנאק/פופ (1994, 1999). ב-2000 היה ממקימי להקת "פינגפונג", שהופיעה באירוויזיון עם השיר "שמח" והגיעה למקום ה-22. בעקבות הפרובוקציה הציבורית סביב הלהקה, הועלו טענות קשות והוזכר רצף אירועים שקשור בסיום תפקידו בערוץ 1.

פרסם אלבומי סולו בסגנונות שונים. רבים מאלבומיו זמינים להורדה חינמית תחת רישיון Creative Commons, בחירה שהגדיר כאידאולוגית, כדי להנגיש את המוזיקה ולהגיע לקהל רחב.

הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות למשל בגלריה גבעון וב-NGBK בברלין. אצר תערוכות שעיסקו בנושאים חברתיים, כולל תערוכה ב-2012 שהביעה מחאה נגד אפשרות תקיפה באיראן.

ארד גם סייע בארגון אירועים מחאתיים, כמו 'רייב נגד הכיבוש', מסיבות מחאה פוליטיות.

החל ככתב במקומון 'כל הנגב' בבאר שבע וערך את הפנזין המוזיקלי 'סוס' (1992). ערך את מדור 'פירמה' בגלובס ושימש סגן עורך במוסף '7 לילות' של ידיעות אחרונות. ערך את כתב העת השירי 'מעין' וסייע בהוצאת עיתונים אחרים בתחום הקולנוע והאמנות. ב'הארץ' פרסם תחקירים חברתיים על מות פועלי בניין, תנאי העבודה של נהגי משאיות ומצבים חברתיים אחרים.

ב-9 בספטמבר 2020 פורסם תחקיר של שרון שפורר עם טענות לפגיעות מיניות שנעשו נגד נשים ונערות, כולל חלק מהמקרים שבהם הנטען שעמדו מעורבות צעירות. בעקבות הפרסום הודיע על הפסקה בלתי מוגבלת מעבודתו ב'הארץ' ובכתב העת 'מעין'.

התגורר בשכונת התקווה בתל אביב. אחותו דפנה ארד היא זמרת ועיתונאית שעבדה ב'הארץ'.

רועי צ'יקי ארד נולד ב-1976 בבאר שבע. הוא כותב שירים, עובד בעיתון, מנגן ואמן.

הוא פרסם כמה ספרי שירה. אחת מעבודותיו נקראה בין הספרים הבולטים של המאה ה-21. הוא המציא סגנון שירה חדש בשם "קימו". קימו הוא שיר קצר בשלוש שורות. כל שורה כוללת מספר הברות (הברות = צלילים במילה).

ב-2003 ערך סרט שמדמה מסמך על דמות בדויה. כתב תסריטים לסדרות והפיק סרט דוקומנטרי על תאונות עבודה של פועלים.

שיחק כסולן בלהקה בשנות ה-90. ב-2000 הקים להקה בשם "פינגפונג" שהופיעה באירוויזיון. הלהקה עוררה מחלוקת. אחר כך הוציא כמה אלבומי סולו. הוא חולק את המוזיקה שלו בחינם באינטרנט.

הציג יצירות ותערוכות בגלריות בישראל ובחו"ל. אצר גם תערוכות שעוסקות בנושאים חברתיים.

החל לכתוב בעיתון מקומי וערך פנזין מוזיקלי כצעיר. אחר כך ערך מדורים ועיתונים שונים וכתב תחקירים על בעיות בעבודה ובחברה.

בשנת 2020 פורסמו טענות על פגיעות מיניות כלפי נשים וצעירות. לאחר הפרסום הוא הודיע שיקח הפסקה מהעבודה.

גר בשכונת התקווה בתל אביב. אחותו דפנה ארד היא זמרת ועיתונאית.