רטרו-וירוס

רטרו-וירוס הוא וירוס שהחומר התורשתי שלו הוא RNA (מולקולת רנ"א שנושאת מידע גנטי). השם "רטרו" רומז לכך שהנגיף מבצע "שעתוק לאחור": הוא מעתיק את הגנום מ‑RNA ל‑DNA.

הגנום של רטרו-וירוס מכיל שני גדילי RNA זהים בחד‑גדיל חיובי. אחרי כניסה לתא, האנזים טרנסקריפטאז הפוך (אנזים שמייצר DNA מתבנית RNA) יוצר DNA. אנזים נוסף, אינטגראז (שתפקידו להכניס את ה‑DNA הויראלי ל‑DNA של הפונדקאי), משלב את ה‑DNA החדש בגנום של התא. התהליך הזה מתרחש בציטוזול, נוזל הציטופלזמה של התא. הערך המשולב נקרא פרו‑וירוס, DNA ויראלי שמשולב ב‑DNA של הפונדקאי.

כיוון שלשעתוק לאחור אין מערכת הגהה לתיקון שגיאות, העתקות שגויות נפוצות. זה מביא לשיעור מוטציות גבוה, שיכול להוביל לעמידות לתרופות אנטי‑נגיפיות. לכן תרופות נגד HIV ניתנות לעיתים קרובות בשילוב של כמה תרופות יחד (HAART), כדי למנוע התפתחות עמידות.

גנומי רטרו‑וירוסים בדרך כלל מכילים שלושה גנים עיקריים שמקודדים לחלבונים שנמצאים בווירוס בוגר. לרוב יש לווירוס מעטפת ליפידית חיצונית, חשובה לתפקודו. בבני אדם זוהו מספר רטרו‑וירוסים מוכרים, ביניהם זנים של HTLV ו‑HIV, שתוקפים תאי T במערכת החיסון. חלק מהרטרו‑וירוסים יכולים לפעול כגורמי סרטן. מחקרים על רטרו‑וירוסים הראו לראשונה סינתזה של DNA מתבנית RNA.

רטרו-וירוס הוא וירוס שהמידע שלו כתוב ב‑RNA. (RNA: מולקולה שמכילה הוראות לתא.)

הווירוס עושה משהו מיוחד: הוא הופך את ה‑RNA ל‑DNA. זה נעשה בעזרת אנזים שנקרא טרנסקריפטאז הפוך. אנזים אחר, אינטגראז, מכניס את ה‑DNA הויראלי ל‑DNA של התא. ה‑DNA הזה שהשתלב נקרא פרו‑וירוס.

בעת העתקה מתרחשות הרבה טעויות, לכן הווירוס משתנה מהר. כשהוא משתנה מהר, תרופות עלולות להפסיק לעבוד. לכן בטיפול ב‑HIV משתמשים בכמה תרופות יחד.

דוגמה מוכרת היא HIV, וירוס שקשור למחלה איידס. לרטרו‑וירוסים בדרך כלל יש מעטפת שומנית סביבם. חלק מהרטרו‑וירוסים יכולים לגרום גם לסרטן. המחקר עליהם הראה שאפשר להכין DNA מתוך RNA.