ריבוד חברתי

ריבּוד חברתי היא תופעה שבה אנשים וקבוצות מסודרים בשכבות בהיררכיה יציבה. זהו חלק מרכזי במבנה החברתי ומתרחש כמעט בכל חברה.

הריבוד מחלק את החברה לשכבות בניצול כלים חברתיים שונים. לעיתים הוא מתבטא במעמד חברתי, שמצביע על ההישגים והחשיבות של אדם במערכת. השכבות נבדלות בנגישות למשאבים חשובים.

מקס ובר הגדיר שלושה סוגי משאבים מרכזיים: עושר (משאבים כלכליים), יוקרה חברתית (הערכת החברה כלפי אדם) ועוצמה פוליטית (יכולת להשפיע). מכאן יש שלוש מערכות ריבוד שונות, ולעתים הן חופפות. לכן אפילו בחברות שבהן העושר חלוק באופן שווה עדיין עלולה להיות היררכיה על בסיס יוקרה או כוח.

ריבוד חופף לעתים לקטגוריות כמו מקצוע, השכלה, דת או מוצא. בסוציולוגיה מודרנית מדברים בעיקר על ריבוד מעמדי, חלוקה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים.

מבנה ריבודי יכול להשתנות. השינוי יכול להיות מכוון, למשל באמצעות מדיניות כמו הענקת זכות הצבעה שווה, או לא מכוון, דרך שינויים תרבותיים וחברתיים.

יש שני תנאים בסיסיים לריבוד: בידול (קיום תפקידים שונים בחברה) והיררכיה (תפקידים מדורגים ועם הבדלים ביוקרה או בתגמולים). כאשר הילדים נשארים במקום החברתי של הוריהם למשך דורות, קוראים לזה שעתוק של המבנה הריבודי. מצב כזה יוצר מעמד חברתי.

גישות סוציולוגיות מסבירות את הריבוד אחרת. ההסבר הפונקציונליסטי טוען שריבוד הכרחי כדי שאנשים ימלאו תפקידים שונים בחברה: תגמולים שונים מושכים כישרונות מתאימים ומעניקים יוקרה למקצועות חיוניים. לעומתה, גישות קונפליקטיות ובמיוחד המרקסיסטיות מדגישות שהשעתוק הדורי מראה כי מיקום אדם בסולם לא נקבע רק על-פי כישורים. לפי גישות אלה, קבוצות בעלות כוח מנצלות את מעמדן כדי לשמר משאבים. המטרה המרקסיסטית היא לבטל את הקניין הפרטי כדי לחסל את הריבוד המעמדי.

ריבוד חברתי זה כשאנשים מסודרים בשכבות בחברה. כל שכבה מקבלת גישה שונה למשאבים.

יש שלושה דברים חשובים לפי מקס ובר: עושר (כסף וחומר), יוקרה (כבוד שאחרים נותנים), ועוצמה פוליטית (יכולת להשפיע). לפעמים אותם אנשים חזקים גם עשירים וגם מקבלים כבוד.

ריבוד יכול להיות קשור למקצוע, ללימודים, לדת או למוצא. המבנה החברתי יכול להשתנות אם יש חוקים חדשים או שינויים בתרבות.

כדי שיהיה ריבוד חייבים שני דברים: חייבים להיות תפקידים שונים בחברה, וחלק מהתפקידים מדורגים מעל אחרים. לפעמים ילדים נשארים באותה שכבה כמו הוריהם. זה נקרא שעתוק.

יש הסברים שונים למה זה קורה. אחת ההסברים אומרת שריבוד מסדר את העבודה בחברה ומעניק תגמולים למקצועות חשובים. הסבר אחר אומר שקבוצות חזקות שומרות על הכוח והעושר שלהן, ושיש מי שרוצה לשנות את זה על-ידי ביטול הקניין הפרטי.