ריימונדוס מרטיני

ריימונדוס מרטיני (רמון מרטי) (1220, 1285) היה חכם נוצרי שידוע בעיקר ככותב "פגיון האמונה". הספר נכתב כדי להוכיח את האמת שבנצרות באמצעות כתבים יהודיים.


מרטיני היה נזיר דומיניקני ומיסיונר ספרדי. הוא פעל בשיטה שניסו קודם בוויכוח ברצלונה, שבו היה מעורב גם הרמב"ן (הרמב"ן = רבי משה בן נחמן). מרטיני כנראה לא שלט בעברית ובארמית, ולכן הסתמך על מקורות לטיניים שציטטו טקסטים עבריים.

בספרו הוא נוהג להביא קודם את המקור העברי ולאחר מכן את התרגום הלטיני. במדרשים (מדרש = פירושים וסיפורים שמקשרים לטקסטים מהתנ"ך) שהביא נעזר בעוזרים ובאוספים שונים. החומר של מרטיני שימש אחר כך בפולמיקה הנוצרית, למשל בוויכוח טורטוסה.

מרטיני הביא מדרשים שלדעתו מרמזים על ישו, וגם מדרשים שהגיש ככפירה, כדי לטעון שהיה שינוי באמונת היהודים. חלק מהמדרשים שמקורם אינו ברור עוררו מחלוקת; היום נוטים להכיר בכמה מהם כאותנטיים. ברור שגם עיווה לעתים טקסטים או הוציאם מהקשרם. הרשב"א כתב חיבור נגד "פגיון האמונה".

רמון מרטי (1220, 1285) היה נזיר ונחקר על ידי אנשים אחרים. הוא כתב ספר בשם "פגיון האמונה". הספר ניסה להראות שהנצרות נכונה בעזרת כתבים יהודיים.


מרטיני היה נזיר דומיניקני. נזיר דומיניקני = בן קבוצה נוצרית שעוסקת בתפילה ובפעילות דתית. הוא לא דיבר כנראה עברית ובארמית, לכן השתמש בתרגומים ללטינית.

בספר הוא היה מציג קודם את הטקסט העברי ואז את התרגום. הוא השתמש במדרש (מדרש = פירוש וסיפור על סיפורי התנ"ך). אנשים השתמשו בספר שלו בוויכוחים בין נוצרים ליהודים. חלק מהמדרשים שהביא כנראה לא היו מקוריים, וזה עורר וויכוחים. הרשב"א (רב מפורסם) כתב נגד הספר שלו.