ריינר מריה רילקה

ריינר מריה רילקה (4 בדצמבר 1875, 29 בדצמבר 1926) היה משורר וסופר אוסטרי יליד פראג. גלה לפריז, שהיה אז מרכז תרבותי חשוב באירופה, ונחשב לאחד מגדולי המשוררים של המחצית הראשונה של המאה העשרים. שירתו ופרוזתו מייצגות את הפסגה של המודרניזם (תנועה ספרותית שחיפשה ביטויים חדשים לפרט ולחברה).

יצירתו משלבת מימד דתי ורוחני עם פנייה מודרניסטית לעומק החיים היומיומיים. רילקה הציג רעיונות של משיחיות (רעיון של גילוי או הוויה משיחית) אך עשה זאת דרך חוויית החיים הארצית. מבחינתו, העולם וסיפור חיי הבריות הם מקום שבו האל רוצה להתגלות. יחד עם זאת, הוא לא מבטל את חיי האדמה; האדם סופי, והחתירה לרוחניות היא גם מעשה קשה ולעתים מסוכן. רילקה מתאר את היצירה כדרך שמביאה את האדם לנקודות קיצוניות, חשופות ולבדות.

הרעיונות בשירתו מושפעים מהתרבות הקלאסית האירופית ומהשימוש ב'פאסטיש' (חיקוי מודע של סגנונות קודמים). הוא משתמש בדימויים שבהם הסמל והחלל מתמזגים, ומכנה לעיתים את האובייקט בגרמנית 'Ding' (דבר, חפץ). ביצירתו ניכרת גם השפעת הפנומנולוגיה (גישה פילוסופית החוקרת כיצד האדם תופס את העולם).

בראשית חייו למד בפנימייה צבאית אך לא סיים את לימודיו. היה בקשרים רומנטיים עם לו אנדריאס סלומה, והכיר אמנים וסופרים ב'ורפסוודה', בין היתר את אוטו מודרזון ופאולה מודרזון-בקר. הכיר את הפסלת קלרה וסטהוף, נישא לה ב-28 באפריל 1901, וב-12 בדצמבר אותה שנה נולדה בתם רות. ב-1903 יצא ספרו על הפסל אוגוסט רודן, עליו שימש כשומר סוד ומזכיר. ביצירתו חוזר המוטיב של המרחב בין חוץ לפנים, שבו נשזרים חיפוש האלוהות ותשוקה ארוטית.

ריינר מריה רילקה (1875, 1926) היה משורר וסופר, נולד בפראג וחי בפריז. הוא נחשב לאחד מהמשוררים החשובים במאה העשרים.

בשיריו יש מחשבות דתיות וגם על החיים הרגילים. הוא האמין שהאל יכול להתגלות דרך חיי האנשים. רילקה אמר שיצירה אמנותית דורשת לפעמים סבל כדי להתקרב לאמת.

הוא השתמש בדימויים חזקים ושילב יצירה מהתרבות הקלאסית עם סגנון חדש. רילקה דיבר על "Ding" (דבר, חפץ) כדי לתאר חפצים שמלמדים על האדם. המחשבה שלו הושפעה מרעיונות שבודקים איך אנחנו תופסים את העולם.

בנעוריו למד בבית ספר צבאי ולא סיים אותו. היה בקשר עם לו אנדריאס סלומה. הכיר אמנים וכותבים, ונישא לפסלת קלרה וסטהוף. בתם רות נולדה ב-1901. ב-1903 יצא ספר שלו על הפסל אוגוסט רודן.