רנו משטיון

רנו משטיון (1125, 1187) היה אציל צרפתי ששימש כנסיך אנטיוכיה (נסיכות צלבנית בצפון המזרח התיכון) בשנים 1153, 1160. בתקופת נישואיו השנייה הוא שלט גם בנסיכות עבר הירדן.

רנו הגיע למזרח במסגרת מסע הצלב השני (מבצע צבאי של נוצרים לארץ ישראל) בשנת 1147. בשנת 1153 נישא לקונסטאנס, נסיכת אנטיוכיה; נישואיו עוררו מחאות בקרב המלך בלדווין השלישי והפטריארך (מנהיג כנסייתי) של אנטיוכיה.

בתקופת שלטונו ערך רנו פשיטות שוד, ובשנת 1156 פשט על קפריסין. לפי הדיווחים הוא קשר את הפטריארך לגג הקתדרלה ומרח אותו בדבש כדי לכפות מימון למבצע, ואז כוחותיו שדדו וטבחו בתושבי האי. בשנת 1160 נפל בשבי המוסלמים אחרי פשיטה כושלת ונכלא בחלב. הוא שהה כילטון שבע עשרה שנים עד שנפדה ב־1176 בסכום גדול של 120,000 דינרי זהב.

לאחר שחרורו נישא לסטפני דה מיי ושלט על מצודות חשובות כמו כרך ומונראל מדרום לים המלח. מיקומן היה אסטרטגי על ציר עולי הרגל מדמשק למכה, ואיפשר לרנו תקיפות ימיות ויבשתיות.

למרות הסכם שלום בין צלאח א-דין לממלכה הצלבנית, רנו תקף שיירות של עולי חאג' (עלייה לרגל למכה). בשנות ה־80 של המאה ה־12 הרחיב פעילותו לים האדום: שיסף חלקי ספינות בנגב, הרכיב אותן באילת ויצא לשוד בחופי הים האדום. ניסיון לכבוש את מכה ואל-מדינה נכשל; חייליו נתפסו והרבה הוצאו להורג, והוא הצליח להימלט בחזרה.

ב־1183 צלאח א-דין צר על מצודת כרך בתקופת חתונה במקום. לפי המסורת נמנע צלאח א-דין מלירות אל אולם החתונה. המצור הוסר בסופו של דבר בעזרת כוחות אחרים. ב־1186 רנו שוב תקף שיירה ממכה. המלך גי דרש ממנו להשיב שלל ולשחרר שבויים, ורנו סירב במילים שמדגישות את עצמאותו על נחלותיו.

עימותים אלה היו בין הגורמים שהובילו לפלישת צלאח א-דין בשנת 1187 ולניצחון בקרב קרני חיטין. רנו נתפס בקרב. צלאח א-דין דרש ממנו להמיר דתו או למות; רנו בחר למות, וצלאח א-דין הוציא אותו להורג בעונש מיידי.

עבור רבים מהנוצרים של אותה תקופה רנו נחשב למרטיר שנלחם בשביל אמונתו. לעומתם, עדויות אחרות מציירות אותו כלוחם בריון ושודד, שעשייתו הבלתי אחראית תרמה לנסיגת הממלכה הצלבנית. עלילות חייו שימשו מקור השראה לספר ולדמות בסרט "ממלכת גן עדן" (2005), בה דמותו מגולמת בידי ברנדן גליסון.

רנו משטיון (1125, 1187) היה אציל צרפתי שחי במזרח התיכון בזמנים של הצלבנים. הוא היה נסיך אנטיוכיה. אנטיוכיה הייתה מדינה צלבנית רחוקה.

רנו הגיע ב־1147 עם קבוצת נוצרים שנקראים צלבנים. ב־1153 נשא לאישה את קונסטאנס, בת מלוכה. הוא עשה פשיטות ושוד נגד ערים ושיירות. בשנת 1156 תקף את קפריסין וגרם נזק רב.

ב־1160 הוא נלקח בשבי ונכלא בחלב. הוא נשאר כלוא כ־17 שנה עד שנפדה ב־1176 בסכום גדול. אחרי ששוחרר נישא לסטפני והפך לשליט חלקים מעבר לירדן. הוא שלט במבצרים חשובים ליד הים המלח.

רנו תקף שיירות של אנשים שהלכו למכה (העלייה לרגל למכה נקראת חאג'). הוא אף בנה ספינות במדבר והרס שיירות בים האדום. הניסיונות שלו לכבוש את מכה ואל-מדינה נכשלו.

בשנת 1187 היה הקרב הגדול של קרני חיטין. הרנו נתפס. צלאח א-דין, המנהיג המוסלמי, נתן לרנו לבחור להינצר או למות. רנו בחר שלא לשנות את דתו. צלאח א-דין הוציא אותו להורג.

יש אנשים שראו בו גיבור שנפל על אמונתו. אחרים ראו בו שודד וגורם שסייע לנפילת ממלכת ירושלים. עלילותיו הופיעו גם בספר ובסרט.