רקמה היא מלאכת־יד שמוסיפה קישוט על בד או משטח אחר באמצעות חוט ומחט.
תך, חיבור בודד של חוט בבד. יופי הרקמה תלוי באחידות התכים ובמתיחות שלהם. תכים שמשמשים לרקימה בדרך כלל שונים מתכים שמשמשים לתפירה.
רקמה עתיקה נמצאה במצרים, סין, הודו ויוון. שרידים עתיקים נדירים מפני שחוטים ובדים נרקבים, אך יש עדויות מהעת העתיקה ועד המאות המאוחרות יותר. בתקופות המודרניות היתה תעשייה של חוטים לרקמה: חברת DMC ועבודת ההוראה והספרים של תרז דה דילמונט בולטות במאה ה־19.
הרקמה הייתה מיומנות שהועברה מדור לדור. בעבר רוקמות לימדו נערות שאמורות היו לתפור ולתקן בגדים. במלחמת העולם הראשונה והשנייה הופיעו אפילו גלויות רקומות על משי, שרובן יוצרו מסחרית במכונות.
בימינו רוב התעשייה כוללת גם רקמה ממוחשבת. תוכנות דיגיטליות ממירות דוגמאות לקובצי רקמה, ומכונות עם ראשי רקמה מרובים מיישמות אותן על בגדים, אביזרים ופריטי יודאיקה.
בניגוד לסריגה או אריגה, רקמה נוצרת על משטח קיים. אפשר להשוות אותה לציור: החוטים תופסים את מקומו של הצבע והמכחול. רקמה גם משולבת עם טלאות וקישוטים כמו חרוזים ופייטים.
חומרים נפוצים הם משי, כותנה, פשתן וצמר. כלים רגילים: מחט, חוט, מספריים וחישוק, מסגרת שממתחת את הבד ומקלה על העבודה. קיימים למעלה מ־400 סוגי תכים שונים.
ברב המסורות היהודיות רוקמים פריטים לטקסים, מפית לכיסוי חלה, תיק למצות, פרוכות, חופות ומעילי תורה. מוטיבים נפוצים כוללים אותיות עבריות, המנורה ושבעת המינים. מוזיאונים שומרים פריטים רקומים מישראל ומהגלויות.
מ־1960 אמניות החלו להשתמש ברקמה כדי להרים אל קדמת הבמה את 'המלאכות הנשיות'. רקמה הפכה לכלי ביטוי פוליטי וחברתי. בעשור האחרון נערכו פרויקטים ארגוניים, למשל מבצע שקרא לרקום תיקים כדי להעלות מודעות לפליטים.
החלפת או תיקון בגדים בעזרת רקמה נפוצה ככלי שימור וסגנון. נשים גם משלימות רקמות ארוטיות או משחזרות יצירות בלתי גמורות שירשו.
במדינת ישראל הראשונית נעשה שימוש ברקמה לסמלים רשמיים. רוקמות כמו לוטה אנגל ורות דיין (משכית, 1954) תרמו לפיתוח מלאכות ורקמות שהביאו עולים ממגוון ארצות.
פרויקטים קטנים וגדולים ממשיכים עד היום, למשל יריעת "רוקמות אור" מ־2019, שבה השתתפו אלפי נשים מחו"ל וזכרו קורבנות.
מדענים ואמנים משלבים רקמה בעבודתם: דוגמאות של ערכות רקמה נוצרו בעקבות תמונות אסטרונומיות, וחוקרות רוקמות מודלים ביולוגיים לעבודה מדעית.
רקמה יכולה להיות גם על עץ, צדפים ומתכות. אמנים משתמשים בחפצים ישנים כדי ליצור דוגמאות חדשות.
רקמה משמשת גם ככלי טיפולי. ארגון FCW באנגליה לימד אסירים תפירה ורקמה. המשתתפים דיווחו על שיפור בהערכה העצמית ושיעור חזרה לפשע נמוך אצלם.
ניתן לתרגם ציורים לרקמה. מעצבים הפכו ציורים מוכרים לדוגמאות רקמה שנמכרו בספרים וערכת רקמה.
רקמה היא מלאכה שמוסיפה דוגמאות על בד בעזרת חוט ומחט.
תך זה תפר קטן בבד. התכים ביחד יוצרים ציור מחוט.
רקמו כבר מאד מזמן במצרים ובסין. מה שנשמר מעט מגיע ממאות שנים אחורה.
רקמה הייתה דרך לקשט ביגוד, מגבות ומפת שולחן.
רוקמים משתמשים במחט, חוט, מספריים וחישוק. חישוק הוא מסגרת שמחזיקה את הבד מתוח.
חומרים נפוצים: משי, כותנה, פשתן וצמר.
במקורות יהודיים רוקמים פריטים לשבת ולחג. רוקמים כיסויי חלה, פרוכות ולעיתים חופות.
המוטיבים כוללים אותיות, דקלים והמנורה.
יש כיום מכונות שמקריאות דוגמה ממחשב ורוקמות אותה במהירות.
רקמה יכולה להרגיע ולעזור. בארגון באנגליה למדו אסירים רקמה. זה עזר להם ללמוד מיומנות ולחוש טוב יותר.
מדי פעם רוקמות רוקמות על חפצים ישנים כמו עץ או צדפים. יש גם פרויקטים משותפים שבהם מאות נשים רקמות ביחד.
רקמה היא דרך יצירתית ורגועה ליצור תמונות מחוט.
תגובות גולשים