רשות מקומית

רשות מקומית היא גוף שמנהל את ענייני מקום וביישובים. היא נותנת שירותים כמו תכנון היישוב, היתרי בנייה, רישוי עסקים, ניהול מערכת החינוך, ניקוי רחובות, פינוי פסולת, כיבוי אש ואירועי תרבות.

גודל והרכב הרשויות משתנים מאוד בין מדינות. יש ערים גדולות, כמו ירושלים עם כ־801,000 תושבים בשנת 2011, ויש רשויות קטנות מאוד, כמו אחת מהרשויות בשווייץ שבה היו כ־670 תושבים בדצמבר 2014. בישראל היו נכון ל־2023 כ־258 רשויות מקומיות.

במדינות פדרליות, כגון ארצות הברית, יש חלוקת סמכויות משמעותית בין השלטון הארצי למדינות. במדינות אחרות, כמו ישראל, השלטון המקומי מקבל סמכויות במידה משתנה.

במודל השוודי יש לעיריות אוטונומיה רחבה. אוטונומיה פירושה יכולת קבלת החלטות מקומית בנושאים רבים: שירותים חברתיים, חינוך, דיור, תכנון ובנייה, תחבורה ובריאות הציבור. עיריות גם יכולות לפעול בתחומים נוספים ולשנות מיסים מקומיים במידת הצורך.

במדינות אירופאיות משתמשים במילות כמו "קומונה" או "מוניציפל" לתיאור רשות מקומית או המוסדות שמנהלים אותה.

יש שני מודלים עיקריים בקשר בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות. בקבוצה אחת (לדוגמה: גרמניה, שווייץ, אוסטריה) רשויות מקומיות יכולות לעסוק בכל מה שלא נאסר עליהן במפורש. בקבוצה השנייה (לדוגמה: בריטניה, ישראל) הרשויות יכולות לפעול רק במסגרת סמכויות שהוקנו להן במפורש.

לדעת מומחים, משטרים קולוניאליים קיצרו לעיתים את סמכויות הרשויות המקומיות. זאת מפני שהשלטון הקולוניאלי רצה למנוע ייצוג מקומי לאינטרסים שנגדים לאינטרס המרכזי.

הפרדה אנכית היא חלוקת הסמכויות בין השלטון הארצי לבין השלטון המקומי. רעיון אחד הוא להעניק לשלטון הארצי "סמכות שיורית". זה אומר שהשלטון הארצי יתערב רק בנושאים שהרשויות המקומיות לא יכולות לנהל ביעילות.

לפרדת רשויות אנכית יש יתרונות ברורים: היא מאפשרת לאזרחים לבחור מקום מגורים עם מדיניות קרובה להשקפת עולמם. היא מאפשרת ניסויים מקומיים במדיניות, שאם יצליחו יתפשטו לשאר המדינה. היא מקרבת את קבלת ההחלטות לאזרחים, ומפחיתה את הסיכון ל"עריצות הרוב" על מיעוטים, כי מיעוטים יכולים להתרכז באזורים מקומיים ולזכות להשפעה רבה יותר.

רשות מקומית היא הגוף שמנהל עיר או ישוב. רשות מקומית דואגת לבית הספר, לפינוי הזבל ולכבאות.

הרשויות יכולות להיות גדולות או קטנות מאוד. ירושלים הייתה בערך 801,000 תושבים ב־2011. יש רשויות קטנות בשווייץ, ובאחת מהן היו כ־670 תושבים ב־2014. בישראל היו ב־2023 כ־258 רשויות מקומיות.

בחלק מהמדינות, כמו ארצות הברית, יש חלוקה ברורה בין השלטון הארצי לשלטון המקומי. במדינות אחרות, כמו ישראל, הרשויות המקומיות מקבלות פחות או יותר סמכויות.

יש שתי דרכים עיקריות ליחס בין השלטון הארצי לרשויות המקומיות. באחת הרשויות יכולות לעשות כל דבר שלא נאסר עליהן. בשנייה הרשויות יכולות לעשות רק מה שהרשימו להן נתנו.

הפרדה אנכית היא חלוקה בין השלטון הארצי והמקומי. רעיון חשוב נקרא "סמכות שיורית". זה אומר: השלטון הארצי יתערב רק כשצריך עזרה כלל־מדינתית.

היתרונות: אנשים יכולים לגור במקום עם מדיניות שהם אוהבים. רשויות יכולות לנסות רעיונות קטנים. רעיונות טובים יכולים לעזור לכולם.