שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל במקרא. בני השבט נקראו אפרתים. שבט זה בלט בהשפעה ופעלו ממנו מנהיגים מרכזיים, כגון יהושע בן נון וירבעם בן נבט.

השבט נקרא על שם אפרים, בנו השני של יוסף.

יעקב מברך את בני יוסף ומקדים את ברכתו לאפרים לפני מנשה. גם משה מברך את אפרים ומנשה בפרשת וזאת הברכה.

דגל השבט הציג שור ומוטיבים של מצרים על רקע שחור, שהזכיר את אבן החושן של יוסף. לחודש המקושר עם השבט נזכרים סיוון ותשרי.

במפקד שבט אפרים נמנו בתחילה 40,500 גברים בגיל 20, 50, ובסוף הנדידה, לאחר 40 שנה, נותרו 32,500. משפחות מרכזיות ששויכו לשבט הן שותלח, בכר ותחן. בפרשנויות מסורתיות מופיע סיפור של קרבות מוקדמים בין בני אפרים לפלשתים, שהשפיעו על מעמד השבט בתקופת היציאה.

במקרא נזכרים נשיאי השבט במדבר, ביניהם אלישמע בן עמיהוד (שהוא סב של יהושע) וקמוּאֵל בן שיפתן. יהושע בן נון מצא את מקומו כמרגל ובסוף מונה ליורש משה ולהנהגת הכיבוש.

במחנה במדבר חנה שבט אפרים ממערב למשכן.

נחלת אפרים הוגרלה במסגרת "בית יוסף". נחלתו השתרעה בין נחל הירקון ליאור הירדן, וכללה חלק מההר בין ירושלים לעמק יזרעאל. ערים מרכזיות בנחלה היו שכם, בית-אל ושילה.

בתקופת השופטים היו מחלוקות בין בני אפרים לשופטים שונים. בתקופת המלוכה נחלש מעמד השבט, אך הוא המשיך להיות משפיע. משם יצאו בית ירבעם ובית אחאב.

במהלך חורבן ממלכת ישראל ב-722 לפנה"ס הוגלו רבים משבט אפרים לאשור. חלקים מהאוכלוסייה נשארו באזור והשומרונים טוענים למוצא מאפרים ומנשה. גם במסורות אחרות, כמו של יהודי קוצ'ין, מוזכרת שייכות לאפרים. בתיאורי שיבת ציון מופיעים שאריות משבט אפרים שחזרו או שהיו קשורים למי שחזרו לירושלים.

שבט אפרים הוא שבט במקרא. השבט קרוי על שם אפרים, בנו של יוסף.

אפרים היה בנו של יוסף. מהשבט באו אנשים חשובים, כמו יהושע.

הדגל הראה שור ודמויות שמזכירות מצרים. צבע הרקע היה שחור.

בערך 40,500 גברים נמנו בתחילת הדרך במדבר. אחרי 40 שנה נשארו כ־32,500.

נזכרו משפחות עיקריות כמו שותלח ובכר. יהושע בן נון היה מרגל ולאחר מכן מנהיג.

אפרים קיבל אדמה בארץ ישראל. נחלתו הייתה בין נחל הירקון לנהר הירדן.

היא כללה ערים כמו שכם, בית-אל ושילה.

כשממלכת ישראל חרבה, חלק מבני השבט הוגלו. אחרים נשארו בארץ ונוצרו קבוצות כמו השומרונים. גם כמה עדות יהודיות אחרות מזהות קשר לשבט אפרים.