שבת הגדול היא השבת שלפני חג הפסח. השם מופיע כבר בספרי בית מדרשו של רש"י מהמאה ה-12, ולכן הכינוי עתיק. בתרבות נוצרית מהמאה ה-4 נקראה השבת שלפני הפסחא "השבת הגדולה", וכך ייתכן שהשם התקבע גם דרך מונחים מיותרים מחוץ ליהדות.
ניתנו טעמים שונים לשם "שבת הגדול": יש שאומרים שה"גדול" מתייחס לדבר אחר, למשל לדרשן (הרב שדרש). זה גם פותר בעיה לשונית: המילה "שבת" בדרך כלל נקבה, ו"גדול" זכר. יש מקורות שמדברים על השבת בלשון זכר, ולכן זה לא סתירה מוחלטת.
מנהג בולט הוא שהרב דורש לפני הקהל על הלכות הפסח. הלכות הפסח = כל הכללים שנוגעים איך להתכונן ולהלין לפני החג. הדרשה נועדה להסביר מה צריך לעשות לפני ליל הסדר ולעיתים כוללת גם סיפורים מוסריים. חלק מהקהילות נוהגות לקרוא קטעים מההגדה של פסח (ההגדה = הספר שמספר את סיפור יציאת מצרים) כדי להכין את הציבור לליל הסדר.
יש גם מנהגים של פיוטים (שירים תפילתיים) בניגונים מיוחדים לפני הוצאת ספרי התורה. מנהגי הפיוטים שונים בין קהילות ספרדיות לאשכנזיות, ורק חלק מהפיוטים מוכרים ונהוגים בפועל.
בחלק מקהילות אשכנז מפסיקים לומר בשבת הגדול את המזמור "ברכי נפשי" שנוהגים לומר בשאר שבתות החורף.
בלוח העברי הקבוע, בשנים פשוטות שבת הגדול חלים על פרשת צו. בשנים אחרות חלה פרשת מצורע או אחרי מות. ברוב הקהילות נהוג להפטיר בשבת הגדול בהפטרה "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (הפטרה = קטע מהנביאים שקוראים אחרי קריאת התורה).
ההפטרה הזו התקבעה במשך הזמן. ההסברים כוללים: קשר בין הפסוקי ההפטרה לגאולת פסח; רצון להזהיר העם בענייני המעשרות (מעשרות = חלק מהתבואה שמיועד לתרומה) לפני ערב הפסח; והימנעות מהפטרת פורענות שקיימת בהפטרת פרשת צו אחרת. לאורך ההיסטוריה נרשמו דיונים בקרב פוסקים על איזו הפטרה לקרוא, ובקהילות שונות התקבלו מנהגים שונים.
במילים פשוטות: שבת הגדול היא שבת מיוחדת לפני הפסח. היא זכתה לשם ולמנהגים בגלל הקשר ההלכתי והרעיוני בין ההכנות לחג לקריאות, דרשות ושירים שמקובלים בשבת זו.
שבת הגדול היא השבת שלפני חג הפסח. השם נמצא כבר בספרים ישנים של רש"י. גם נוצריים כינו את השבת לפני הפסחא "השבת הגדולה" במאה ה-4.
איך קראו לה "הגדול"? יש שאומרים שזה בגלל הדרשה של הרב בשבת זו. יש אנשים שגם מדברים על בעיית מין המילה "שבת" ו"גדול".
בארבעים השבתות הללו הרב מדבר על הלכות הפסח. הלכות פסח = כל מה שצריך לדעת לקראת ליל הסדר. בקהילות מסוימות קוראים גם קטעים מההגדה של פסח. ההגדה = הספר של ליל הסדר.
יש שמנגנים פיוטים מיוחדים לפני קריאת התורה. בחלק מקהילות אשכנז מפסיקים לומר מזמור שנקרא "ברכי נפשי" עד אחרי הפסח.
בשנים רגילות קוראים את פרשת צו בשבת הגדול. לפעמים קוראים פרשת מצורע או פרשת אחרי מות. בדרך כלל קוראים את ההפטרה "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים".
הפטרה זו נבחרה כי יש בה קשר לפסח. גם רוצים להזכיר לציבור את עניין המעשרות לפני ערב הפסח. מעשרות = חלק מהתבואה שנותנים.
לכן: שבת הגדול היא שבת מיוחדת לפני הפסח. יש בה דרשות, קריאות ושירים שמכינים את כולם לחג.
תגובות גולשים