שחיטה

שחיטה היא הריגת בעל חיים כדי להכינו כבשר למאכל. הפעולה נעשית בדרך כלל במשחטות (בתי מטבחיים) על ידי שוחטים וקצבים, ושיטותיה תלויות בסוג בעל החיים, בחוקים מקומיים ובהנחיות דתיות.

בחלק גדול מהמדינות יש חוקים שקשורים להיגיינה, לגידול תקין של בעלי החיים ולמניעת מחלות. בעלי חיים המיועדים לשחיטה חייבים לעמוד בתנאי גידול שמוגדרים בתקנים, ולעבור בדיקות וטרינריות. החוקים בדרך כלל מפרידים בין כללי הגידול לחוקים על אופן השחיטה. מטרת התקנות היא גם למנוע סבל מיותר של החיה; הן מציינות סטנדרטים שלאפשרויות השחיטה לעמוד בהם, ופיקוח נעשה לעתים על ידי וטרינרים של שירותי הבריאות או החקלאות. יש ביקורת על תעשיית הבשר בגלל טענות לחוסר פיקוח ותנאי גידול או שחיטה לקויים.

ביהדות חשיבות רבה מושקעת בהלכות השחיטה כי כשרות הבשר תלויה בהן. המקור בתורה מוזכר בפסוק על זבח ובעלי־החיים. השחיטה ההלכתית נעשית בקריעה מהירה ועמוקה בצוואר עם סכין חדה וחלקה שנקראת "חלף". ההעדפה היא שיחתכו גם הקנה וגם הוושט; אלו נקראים בהלכה "סימנים" (הקנה - צינור הנשימה; הוושט - צינור המזון). אחרי השחיטה השוחט בודק אם נחתכו ה"סימנים" במידה הנדרשת; בדיקה זו נקראת "בדיקת סימנים". מטרת ההלכה היא לצמצם את סבל החיה. המצוות חלות על בהמות ועופות, ולא על דגים.

השחיטה המוסלמית נקראת ד'ביחה (ذَبِيحَة). היא נעשית בחיתוך עמוק ומהיר בעורקי הצוואר ובורידים משני הצדדים, תוך השארת חוט השדרה שלם. פרטי השחיטה נלקחים בעיקר מהסונה ומהחדית'ים (מסורות על פעולות הנביא), ולא מפסוקים מפורשים בקוראן. לפי הקוראן, מותר שמי שאינו מוסלמי־נוצרי או יהודי ישחט את הבהמה; לכן רבים מהמוסלמים מקבלים את הבשר הכשר כשחיטה חלאל. עם זאת, היו גם טענות של חלק מהחכמים המודרניים.

דתות כמו הינדואיזם, בודהיזם וג'ייניזם שמהן עולה העיקרון של מניעת סבל. לכן קיימת גם שיטת ה"ג'טקה", שחיטה בנפנוף בודד של סכין או כלי חד, במטרה לצמצם סבל. בנוסף, בקרב רבים בהודו בשר בקר טאבו בגלל מעמד הפרה בדת ההינדואיזם.

שחיטה היא כשמחסלים בעל חיים כדי להכינו לבשר. זה נעשה בדרך כלל במשחטה (בית מטבחיים). שוחטים וקצבים עושים זאת.

יש חוקים שאומרים איך לגדל ולשחוט בעלי חיים בצורה נקייה ובטוחה. חייבים לבדוק את בעלי החיים אצל וטרינר. המטרה היא גם למנוע סבל וגם למנוע מחלות.

ביהדות יש כללים מיוחדים לשחיטה. השחיטה נעשית בחיתוך מהיר בצוואר עם סכין חדה שנקראת "חלף". חשוב שיחתכו את הקנה (צינור הנשימה) ואת הוושט (צינור האוכל). אחרי זה בודקים שהחיתוך נכון. הכלל נועד להקטין את הסבל של החיה.

באסלאם השחיטה נקראת ד'ביחה (שם לחיתוך המוסלמי). החיתוך נעשה בצוואר כדי לקטוע את הורידים והעורקים. הפרטים על השחיטה מגיעים מסיפורים על הנביא, ולא מהקוראן בלבד. רוב המוסלמים אוכלים גושרי כשר כקירוב לחלאל.

בחלק מהדתות בהודו רוצים למנוע סבל. יש שיטה שנקראת ג'טקה (פגיעה אחת חדה). גם בקרב רבים בהודו פרות נחשבות לטובות ולכן לא אוכלים בשר פרה.