שירות הקשר היה יחידה של ההגנה בתקופת המנדט הבריטי. הוא נתן שירותי תקשורת ליחידות הלוחמות וליישובים העבריים. לקראת סיום מלחמת העצמאות הפך השירות לחיל הקשר של צה"ל, באוקטובר 1948.
בראשית שנות ה-30 נוצרו פלוגות קשר בחיפה, תל אביב וירושלים. ההגנה בנתה רשת קשר מבוססת על אותות ראייה (סימנים שנשלחו בעזרת דגלים או אור). הרשת הזאת הוכיחה את עצמה בזמן המרד הערבי הגדול, כשמפקדת ההגנה קיבלה דיווחים בזמן אמת מהיישובים.
בשנת 1937 הוקם "שירות הקשר הכללי". הוקנו מכשירים קבועים ותחנות אלחוט (שידור רדיו). כך נוצרה רשת רדיו שישבה כמעט בכל יישוב.
היו שלוש רשתות רדיו עצמאיות. האחריות על האלחוטנים (המפעילים של תחנות הרדיו) הועברה לשירות הקשר. כדי למנוע נאמנויות מקומיות, ניסחו כללים שמגדירים את יחס האלחוטנים לפיקודים המקומיים.
השירות גם שמר על קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים דרך יחידת "הגדעונים". בתחילת מלחמת השחרור היו כ-150 תחנות אלחוט אבל כמעט בלי ציוד נייד. בתחילת 1948 נרכשו מכשירי קשר ניידים עודפי מלחמת העולם השנייה (מ.ק.), שהיו כבדים ובעייתיים. האלחוטנים הוכשרו לעיתים על ידי לוחמי היישוב יוצאי הצבא הבריטי.
למרות המגבלות, השירות הקים יחידות קשר גדודיות וחטיבתיות, השתמש במשוריינים לאספקת קשר ופיתח נהלים כמו נוהל הדיבור בקשר, שנשארים בשימוש בצה"ל.
שירות הקשר הייתה יחידה של ההגנה בזמן המנדט הבריטי. היא חיברה בין לוחמים ובין יישובים.
בתחילת שנות ה-30 היו פלוגות קשר בעורקי הארץ. בהתחלה השתמשו באותות ראייה. זו שיטה של שליחת סימנים עם דגלים או אור.
ב־1937 הוקם שירות קשר כללי. קנו תחנות אלחוט. אלחוט זה שידור רדיו. הרשת הגיעה להרבה יישובים.
השירות עשה גם קשר עם אוניות מעפילים בעזרת יחידה שנקראה "הגדעונים".
כשפרצה מלחמת העצמאות היו כ־150 תחנות אבל לא היו מכשירים ניידים. בהתחלה רצו שליחים (רץ) עם ההודעות. בחודש ינואר 1948 קנו מכשירי קשר ניידים ישנים. הם היו כבדים ולא תמיד עבדו טוב.
האלחוטנים למדו לעבוד מהלוחמים ששירתו בצבא הבריטי. שירות הקשר ארגן יחידות קשר בצבא. באוקטובר 1948 הפך לחיל הקשר של צה"ל.
תגובות גולשים