שלום עליכם הוא פיוט, שיר תפילה שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת. בפיוט פונים למלאכים (מלאכים = ישויות רוחניות שמשרתות את ה') שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים ברכה.
המחבר אינו ידוע. המקור קבלי (קבלי = שייך למסורת המיסטית היהודית), כנראה בקהילות מקובלים בצפון אפריקה במאה ה־17. הפיוט נפוץ בידי תנועת החסידות והפך לחלק ממנהגים רבים. יש בו יסודות מסידורים עתיקים והשלכות מאגדות בתלמוד הבבלי.
הפיוט בנוי מארבעה בתים. ההבדלים בין מנהגים הם במילים הראשונות בכל בית ובכמה מילים שמוסיפים או משמיטים. חלק מהקהילות חוזרות על כל בית שלוש פעמים. יש מקומות שמוסיפים או משמיטים את הביטוי "מלאכי רחמים" או מחליפים "מלאכי השרת" ב"מלאכי השלום".
לפיוט יש לחנים רבים. לחן בולט חיבר ישראל גולדפרב ופרסם אותו ב־1918 בארצות הברית. בקהילות מרוקו השתמשו לעתים במנגינה בלאדינו בשם "Kuando el Rey Nimrod".
קיימת מחלוקת הלכתית האם נכון לפנות למלאכים בתפילה. חלק מהפוסקים התנגדו, בין השאר בשם רבי יעקב עמדן (היעב"ץ) ורבי חיים מוולוז'ין. המתירים מסבירים שמדובר בפנייה מליצית: למעשה פונים לה' שיברך אותנו דרך מלאכיו. כדי להדגיש זאת, נוסיף לפעמים פסוק ממזמור צא אחרי הפיוט.
שלום עליכם הוא פיוט, שיר תפילה שאומרים בליל שבת לפני הקידוש והארוחה. בפיוט מברכים את המלאכים (מלאכים = שליחים רוחניים) שמגיעים לבית ומבקשים ברכה.
אין איש לדעת מי כתב את השיר. נראה שהוא הגיע מקהילות מקובלים בצפון אפריקה לפני כמה מאות שנים. החסידים הפיצו אותו והוא הפך לנפוץ.
הפיוט מחולק לארבעה חלקים. אנשים מדברים אותו קצת אחרת בכל מקום. יש מי שחוזר על חלקים, ויש מי שמשמיט מילים.
יש לו הרבה לחנים. אחד המפורסמים נכתב על ידי ישראל גולדפרב ב־1918. בקהילות מרוקו שרו אותו בלחן בלאדינו בשם "Kuando el Rey Nimrod".
יש מי שחושש שאסור לפנות למלאכים. אחרים אומרים שזה בסדר, כי בעצם פונים לה' דרך המלאכים.
תגובות גולשים